יום קשה! לאן נעלמה הערבות ההדדית וקבלת השונה?

ערב טוב!
אני עצובה והלב שלי סדוק ומנופץ לאלף חתיכות.
היה לי היום יום לא נעים,יום קשה.
אני בת 18,עושה שירות לאומי כפקידה.
אני סובלת מADHD ודיסקלקוליה חמורים-בעברית פשוטה:אני בעלת הפרעת קשב וריכוז.למדתי בחינוך מיוחד מבית הספר היסודי ועד כיתה ט.
בסוף כיתה ט הוחלט שאעבור לכיתה מתקדמת יחסית לחינוך מיוחד-בה היה לי תקווה שאצליח להשתלב חברתית אך לצערי הרב עברתי חרם משום שהדביקו עלי תוית וסטיגמה של תלמידת חינוך מיוחד-שנחשבת בעיני תלמידים מכיתות שאינן חמ למוגבלת ששייכת לכיתת המוגבלים-החרם היה מר קשה ואכזר והיה בן 3 חודשים-כל הכיתה החרימה אותי אפילו הבחור שהתאהבתי בו החרים אותי-אומנם הוא לא לקח חלק אבל הוא גם לא עשה כלום על מנת להתערב והוא היה בחור נאה חסון ומקובל בכיתה ובשכבה(שידחוף את התואר הזה לתחת! אידיוט!) לאור מה שקרה החלטתי לעבור לכיתה טיפה מתקדמת יותר לרמה שלי-כיתה שלמדו בה 3 חברות טובות שעזרו לי להתאקלם יחד עם צוות המורים המדהים והמקסים שעזר וסייע לי מעל ומעבר לנדרש-בהקראת שאלונים,במבחנים בעל פה,בהארכות זמן יתר על המידה,בהתחשבות בי וביחס טוב אלי(: התברכתי ועברתי לכיתה בה למדו 3 חברותיי ובה למדתי מקצועות עתירי מלל-בהם אני שולטת מכיוון שאני בעלת ידע על וחיבה עצומים לשפות-אני אוהבת לשמוע שירים במרוקאית,שירים באנגלית-אני אוהבת להקשיב להרבה תקליטנים בסגנון האוס בייבי חברה לא מוכרים כמו:די ג׳יי יתרו-כן יש שם כזה! Tobu די גיי לא מוכר,מלטביה-הגבתי לו על להיטים או סינגלים חדשים וריחפתי לו שנה טובה ומוצלחת באנגלית והוא אמר לי תודה רבה! הוא ענה לי! הוא נחשב מפורסם בעולם! חוץ מאצלנו! אני מדברת ספרדית ברמה סבירה-מבינה ומשתתפת ברמה טובה בשיחה יודעת להביע את עצמי בעל פה ובקריאה,בכתיבה אני מתקשה,אני לומדת קצת רוסית,קצת טורקית,מרוקאית מהבית ושומעת שירים בערבית וגם בערבית מרוקאית-זה משהו שזורם לי בדם ואני כל כך אוהבת,בעיני הציבור בחורה צעירה בת 18 צברית ישראלית זה נתפס כשלוכית. זה לא נכון! אני פשוט בעלת זיקה אדירה לשפות ורוצה לעסוק רק בזה! להיות מתרגמת או מתורגמנית כל עוד זה לא כולל מתמטיקה אני אסתדר! אני בחורה אופטימית,בעל יראת שמיים אף על פי שאיני לובשת חצאיות או שמלות-אך אני מתלבשת בצניעות,נשמרת מלשון הרע,מעיניים רעות,משתדלת לא לתת לאנשים פתח זעיר ככל שיהיה על מנת להלין עלי! אני תמיד מדברת בנימוס בנועם בחינניות ובעדינות רבה על מנת לא לפגוע ולא להעליב ועונה בחיוך לכולם כי אני שונאת ומפחדת לריב או חלילה להתווכח עם אנשים! אני שוחרת שלום! רוצה למצוא בן זוג שיהיה איתי ואני איתו ברגעים הקשים לשמוח להיות מאושרת איתו ולשמח! אני בחורה מלאת שמחת חיים וחיות ואוהבת לצחוק ולהסתלבט-אני יכולה להסתלבט על דברים קטנים כמו פרסומות בטלויזיה או שיחות טלפון קולניות ומפדחות שלי עם חברות,אבל נפשיות בקטע מצחיק!חיקויים של אילנית,של מירי פסקל,של רשל וליליאן משנות ה80,חיקויים של שאקירה, כי בכל זאת למדתי משחק 3 שנים אני אוהבת לגוגל על זמרים ערבים כמו חאלד,דוזי,מוחמד למין,אחמד צאוקי(Habibi I ft pitbull)
כל זה היה רקע ארוך מייגע מתיש מעייף ומייבש!
נתתי רקע גם על החיים שלי וגם על השקפת העולם שלי- ממה שחוויתי היום ולא באופן גורף משאר האזרחים בשאר המקומות במדינה אני מרגישה שלא מבינים אותי,שאני שקופה,שלאף אחד לא אכפת ואין לו סבלנות כשזה מגיע לתחת שלו,אין ערבות הדדית,אין קבלה,אין הבנה מצד הסובבים אותי,אני כל כך רוצה לספר לחברות על מה שקרה וכל אחת מהן אומרת יש לי ממתינה תכף אני חוזרת ונזכרת לצלצל אחרי שעה(עכשיו הו כל רגע מחייגות אלי ואני מנתקת את השיחה בפרצוף שלהן-למה שהן לא ישמעו ויקשיבו למצוקות ולתסכולים שלי? למה? למה שהרופאה משפחה שלי תסלק אותי כשאני עם טחורים כמו גולות שיוצאות מהתחת ועם שיעול חריף ועם גולה צהובה באצבע קבב הראשית והראשונה ובאצבע שלישית חחחח אני כבר מסתלבטת על עצמי-תראו לאן הגעתי חחח- היום התחילו לצאת לי טחורים(סלחו לי על הביטויים אבל קיבלתי זין ואכלתי אותה עד העצם-החיים זה כמו תחתון עם קקי אבל קקי עם חמין של שבת לא סתם קקי אלא קקי צבעוני רך נימוח חום צהוב ירוק אבל היום קיללתי קללות גסות שלא מתאימות לאופי שלי כמו שבחיים לא קיללתי-מה שנקרא חטפתי @#מכל הכיוונים!! תרתי משמע! אין טאקט נשששמההה ומי שלא טוב לו יום טוב לו-יאללה יאללה מדימאל )
המזכירה השניה שמכשירה אותי בשירות לאומי היא אישה נשואה בת 40,טוענת ששני ילדיה היפראקטיביים וכעסה עלי-״את לא תגידי לי מה זה בעיות של קשב וריכוז כי אני אמא לשני בנים שסובלים מקשב וריכוז ואת כאן בזכותי,אם לא העיפו אותך מפה זה רק בגללי״- אם הם היו מסתמכים על התפקוד שלך את מזמן היית יפה מכאן על טיל״כששומעים את זה זה קודם כל מתסכל מעליב משפיל מעצבן מרגיז כי אני בכל זאת בחורה פאדחנית רצח שרוטה ובוטה אבל אני לא מגיעה לרמה של לקלל אישה מבוגרת בגיל 40-שיכולה להיות אמא שלי! או להשפיל אנשים מבוגרים ממני בכל גיל! כי יש לי מידת טאקט מסוימת. וזאת בחורה שמאוד הסתדרתי איתה,בחורה שעזרה לי בהתחלה הרבה וגילתה סבלנות כלפי-אז מה קרה לה עכשיו? מה עשיתי לה למה היא כועסת עלי? למה היא פורקת את התסכולים שלה עלי? אני תמיד מגיעה ב07:30/07:50 היום הגעתי ב07:10 למקום השירות שלי,חייכתי לכולם,הייתי אדיבה וסבלנית גם כשאנשים כעסו עלי בטלפון-אני משרתת שם מחודש דצמבר,זה נכון אבל מה לעשות שיש לי קליטה איטית ואין מה לעשות לאנשים לא תמיד יש סבלנות אבל זה מה יש ועם זה ננצח! כמו שעברתי מחנוך מיוחד שילמדו להתמודד גם עם זה! ה@# האלו! @#%#%#
למה אנשים כועסים כשאני מסבירה להם שאני בת שירות חדשה? למה אי אפשר להתחשב ולהבין שיש דברים שנמצאים מעבר ליכולת ההבנה הבינה והתפיסה שלי? לאן אתם רצים? למה לתקוף? למה לכעוס? למה אי אפשר לתעל למקום חיובי את הערבות ההדדית והתכונות המקסימות והעזרה שאנחנו שומעים שמגישים לחיילים בודדים או לנזקקים דרך הרדיו או חיילים מצייצים בפייסבוק? איפה?! לאן הגענו?! מה קרה?! מה יש?! שמעשהו יענה לי רחת ולתמיד! למרות שאני רותחת אני רוצה להבין,כי באמת יש הרבה דברים שאני לא יודעת ומטיפים לי על זה הרבה העובדת והלקוחות(לקוחה אחת אמרה לי את לא עוזרת לי כשהבהרתי לה שאנן לי אפשרות לעזור לה כיוון שאיני בקיאה בתחומים בנם היא זקוקה לעזרה?! קל לבוא אלי בטענות אבל מה עם לנסות להכשיר וללמד את מה שאני לא יודעת?! למה לא נגדיל ראש?! למה לכעוס?! למה להתעצבן ולאבד ישר סבלנות?! מה הבעיה לחכות?! לא להדחף באוטובוסים כמי חיות?! לא לקלל בכביש כמו פראי אדם כשמשהו לא מסתדר?! למה להרים את הקול ולקלל ולהתפרע כמו לא יודעת מה על פקידה ולכנות אותה לקידה זוטרה?! למה?! איפה נעלמו הסבלנות והסובלנות שאנחנו מתהדרים ומתפארים בהם בתמונות שמעטרות את הפייסבוק בדגלי מצעד הגאווה?! למה לניצולי שואה אין כסף להתקיים בכבוד? למה צעירים צריכים להישען על ההורים כדי לקנות דירה?! למה הזלזול הזה בעצמנו?! במדינה?! אני זועמת! זה שיא הצביעות!!!!! @%# אלו שאלות מהותיות שגרמו לי לתהות כשהעובדת הזו אמרה שנוטרלתי ממתמטיקה ושאני צריכה לתת את חלקי ולא לפשל״ נכון זה לא בסדר שלא הייתי מרוכזת אבל הייתי עייפה,לא ישנתי כל הלילה כי הגשתי מכתב בקשה לעבודה נוספת במהלך השירות הלאומי כי הבית שלי בשיפוצים ולמרות שאנחנו לא חיים בעוני ויש לנו הכל בשפע ברוך ה׳ מבחינת אוכל ואחזקת בית שוטפת תקינה-לשלם 210₪ עבור 4 פגישות בחודש זה כבד מאוד עליו! אבל אני זקוקה לזה לכן גמלה בליבי ההחלטה כי עלי לממן את הטיפולים הפסיכולוגיים שלי בכוחות עצמי-במשך חודשיים שלמים שמרתי בסוד על ההחלטה הזו כי ההורים שלי מגנים עלי בצמר גפן כי אני בת הזקונים כי מבחינתם אני עדינה וזה נכון אני למראית עין עדינה וחנונית חסרת ביטחון אבל בפנים אני פיטרתי עם אש בעיניים!
אני מתנצלת אם חפרתי ואם עצבנית חלילה זו לא הכוונה זה פוסט הומוריסטי על מצבי-כי אני תמעד צוחקת מכל דבר ומתנחמת בעובדה שתמיד יכול להיות גרוע יותר בחיים! אז אני יוצאת עם חברות ומחפשת עבודה ושומעת ריבים וגידופים וקללות קשות ואמירות מאוד אכזריות,ריבים חריפים בין הוריי לאחי הגדולים ואני נכללת בתוכם כשהם מתעצבנים ואני נפגעת ורבה ומתעגלת ואומרת להם די! די כבר! תנו לי שקט נפשי! אני בת 18! אני אצא לעבוד! אני אמצא עצמאות! אנסה למצוא את עצמי! השארתי ערה יום שלם ולא עצמתי עיי כל הלילה ואז יצאתי מוקדם ב06:40 מהבית על מנת לכתוב מכתב לרכזת ולהוביל שלי בשירות לאומי במכונת צילום שאין לי בבית כי הוא בשיפוצים שזו אחת מהסיבות העיקרית למציאת עבודה! שנכון שזה לא הגיוני אבל אני לא סתומה אני פשוט בחורה עם סיפור וחיים לא שגרתיים! אני נורא מתוסכלת!
שמתי לב שאבא שלי רב עם אמא שלי הרבה בגלל שהוא רואה שהיא צורחת עלי! וכשלא מתאים לו כי הוא מחליט שמה שאני אומרת לו בויכוחים כמו להוכיח את טענתי שאני צודקת הוא מקצץ לי את בטיפולים הפסיכולוגיים-כי זה נוח! כי הוא יודע שאני נשלטת! לא רוצה להיות תלויה בו! אני מרגישה כמו נתמכת סעד בגללו! נמאס לי! כמה אפשר לסבול את הקיצוצים ואת השינוי הקיצוני במצבי הרוח שלו! אני בת 18,בוגרת ומאמינה בעצמי שאני כן אמצא את כיווני בחיים בסופו של דבר ועם כמה שהיו בינינו יחסים קרובים אני לא מאמינה למילה שלו כי הוא שקרן והוא גרם לי הרבה נזק כי הוא החדיר בי הרבה פחדים בחיים-כשביקשתי לראשונה שיממן עבורי טיפולים פסיכולוגיים הוא הצביע על החלון צרח עלי חיילך חיוך שטני ואמר לי ״תפתחי את החלון ותקפצי ממנו״ מתעצבן מכל דבר! אז תגידו לי שאני זבל ושאני כפוית טובה אבל אני בוחרת להלחם על חיי! לצאת למאבק להשבת השקט הנפשי שלי! די כבר לא בא לי להיפגע ולסבול יותר! אני צעירה. שרוצה לשמוח לרקוד להנות לאהוב ובעיקר להנות מהגיל הנפלא הזה!!
מה דעתכם לאור כל הנאמר לעיל? מה המסקנה המתבקשת? חוות דעת!