נפלתי מקרבי למפקדה, ומאז אין לי עם מי לדבר. אני זקוק לחבר נפש, איך להתמודד?

היי... יש לי משהו שאוכל אותי כבר חודשיים בערך. הייתי לוחם בתותחנים באוג 14 ואחרי ההכשרה נפלטתי מקרבי למפקדה. המפקדה פה ממש אנשים קרים וחוץ משלום וטיפה צחוקים או שיחת חולין קצרה אין לי פה איש לשיחה. שכחתי לציין שנפלתי על נפשי מקשיי הסתגלות, אז בכל זאת טיפה קשה לי להתחבר לאנשים בשנייה... הייתה לי פה ידידה ממש טובה שצחקנו כל הזמן ודיברנו כל היום אבל היא יצאה לקצונה לפני 3 חודשים ומאז אין לי פה באמת מישהו לדבר איתו. לפני חודשיים מישהו ממרץ 15 נפל גם למפקדה, הוא מהנשקייה ולא יודע למה אבל הוא ממש מזכיר לי אותי. רואים שקשה לו פה, למרות שבימים האחרונים הוא התחבר למחלקה שלו אז לא יודע. אבל רואים שהוא בן אדם מתסוכל וקשה כמוני. כשהוא רק נפל שמתי לב שהוא בהה בי הרבה והסתכל עליי אבל לא היה לי אומץ לבוא ולדבר איתו. הוא גר מולי במגורים ולפני חודשיים בערך הוא נכנס לחדר שלי ושאל מי ישן פה ןאם יש מקום ומי שאיתי בחדר ענה לו שלא ואז שאלתי אותו למה בתקופנות כי אני כזה ככה נבנתי והוא היה מופתע כזה וענה "סתם.." עברו הימים ורציתי לדבר איתו ממש פשוט להכיר את האדם הוא ממש סיקרן אותי ואני לא יודע למה, זה לא מתוך משיכה או רגש.. בה בבית יש לי את החברה שלי אבל פשוט סיקרן אותי... ניסיתי איכשהו ליצור איתו שיחה אבל פחדתי לא יודע למה... ואז שבוע שעבר באתי אליו לחדר ושאלתי אותו אם הוא הולך למחלקה שלו הוא ענה לי 'כן למה?' אמרתי לו שאני צריך לעבור שם ואני אלך איתו.. ואז התחלנו לדבר טיפה.בקצרה הוא סיפר לי את הסיפור שלו ממש בקטנה וגם אני אבל חוץ מזה לא... ואז כשבאתי אני באמת לא יודע ממה זה נובע ואיך זה קרה ללכת הוא חייך כזה חיוך עקום וקצר ואז ישר הוריד אותו. מרגיש תי כל כך דפוק לחשוב על זה כל היום זה בחיים לא קרב לי...הבעיה שלי זה שאני חושב יותר מדי מחשבות הזויות. שלא יחשוב שאני חופר...או שלא יקח אותי כמובן מאליו...או שלא יימשך אליי בטעות. ומאז אני רק יודע את השם שלו ומעט מהסיפור שלו..שלשום עברתי במסדרון וגם הוא עבר.. הוא אמר לי "מה קורה?' עניתי לו מה איתך והוא ענה בסדר מאז לא דיברנו ולא יודע למה אבל אני ממש משתגע כאילו אני פשוט צריך את הבן אדם... אני צריך חבר לנפש במקום הזה. מה אני עושה? אני לא רוצה להתחיל איתו שוב שיחה כי זה דפוק ויראה נואש מצידי אני יודע כי אני כבר רואה את הסיטואציה... פשוט נראה לי כאילו אני מכיר את הבן אדם בלי להכיר אותו בכלל. וקשה לי פשוט קשה לי. אני לובש מסכה כל פעם שהוא עובר כי זה משהו שבניתי עם הזמן. מה אפשר לעשות איך אפשר להגיע לסיטואציה שאני מדבר איתו שוב... חברה שלי בטירונות 03 ואז גם יש לה קורס, אז אין לה בכלל זמן ואת זה אני מבין אבל.. אין לי כוח לזה באלי שפשוט יהיה לי טוב ויהיה לי פה מישהו... :(