אני וחבר שלי ביחד כבר שנה וחודשיים. אני בת 21 והוא בן 24. אני עושה שירות לאומי בעיר שלע וככה בעצם הכרנו. הוא החבר הראשון שלי ואני ממש אוהבת אותו וחושבת שגם הוא אותי. הבעיה היא שאני מרגישה שהוא פשוט לא בשבילי, לא נועדנו להיות ביחד. במשך כל התקופה שאנחנו ביחד אף פעם(!!) לא יצאנו לבלות ביחד. לא יצאנו למסעדות, לא הלכנו לראות סרטים, לא בילינו איזה סופ"ש בצימר/מלון פשוט לא צברנו חוויות כזוג. וזה דבר מאוד חשוב כי זה מחזק מאוד את הזוגיות, ככה אננ חושבת.הוא דווקא כן יכול להרשות לעצמו ובכל זאת, כלום.הוא לא מוכן לעשות איתי כלום..לא לבוא איתי לאירועים משפחתיים ולא ולבוא אתי לימי הולדת וזה מבאס.דיברתי איתו על זה פעם-פעמיים והוא טוען שהוא פשוט לא אוהב להיות במקום שיש בו הרבה אנשים. הוא בן 24..שיתבגר! ובנוסף, הוא פשוט לא מעריך את מה שיש לו. אני בחורה שלא מעשנת ולא שותה וכמעט ולא יוצאת למועדונים וכשאני יוצאת הוא עושה לי סצנות ורב איתי בטענה שאני הולכת לחפש גברים ומחפשת איך לבגוד בו. הוא לא מאמין לאף מילה שיוצאת לי מפה. הוא כל הזמן חושב שאני משקרת אותו. אני נותנת מעצמי כל כך הרבה ורק חוטפת כאפות. כל פעם שהוא מסטול אני סופגת את היחס המזלזל והפוגעני שלו ולפעמים קללות ואני לא מגיבה כי פשוט אין לי כוחות ואז יום למחרת הוא מתנצל ונהיה קרציה(בקטע טוב).
אני מרגישה שאם יקרה לי משהו, הוא לא יהיה הראשון שיתייצב. בקיצור, אין לי על מי לסמוך ואיך אפשר להחזיק קשר ככה?!
הוא לא מוכן להכיר את ההורים שלי בטענה שהוא מתבייש. ואני כבר הכרתי את המשפחה שלו ואפילו את הסבתא. אז למה הוא לא מוכן להכיר את שלי? הוא הכיר כבר את האחים שלי והם באמת אוהבים אותו אז מה הבעיה להכיר את ההורים שלי..? והם באמת אחלה וזורמים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025