יש לי אחות בת 24 שאומרים שאנחנו שכפול.
אנחנו שתינו נראות ממש טוב ובעלות נוכחות ועם זאת יש בינינו קנאה ותחרות סמויה .
אני בת 15 ומרגישה שאני הרבה יותר בוגרת ממנה, אומרים שאנחנו דומות לא רק חיצונית אלא גם פנימית, וזה ממש מרתיח אותי המשפט הזה כי אני חושבת שאני נראת יותר טוב ולא דומה לה בכלל והאופי שלנו ממש מנוגד ובלי שום קשר אני שונאת את האופי שלה, אתם צריכים להכיר אותה כדי להבין.
אני מרגישה שיש בינינו תחרות כל הזמן, ביופי, בלבוש, בשנינות, בבחורים, בשירים, פשוט בכל דבר אפשרי.
זה פשוט ברמה של לצחוק על זה כבר, היא בת 24 צריכה לחשוב על חתונה וקריירה כבר ובמקום זה מנהלת לי תחרות עם ילדה בת 15 ואני לא אומרת את זה ממקום של ייאוש והפסד כי באמת שאני יותר מוצלחת ממנה ברוב הדברים בלי לשתף פעולה בדבר הטיפשי הזה, אני אומרת את זה ממקום של עצבים כי היא פשוט מתנהגת כמו ילדה קטנה וזה משפיע גם על היחסים שלי עם אמא שלי כי אנחנו רבות מלא אני, אחותי ואמא שלי תמיד תבוא לקראתה רק כדי למצוא חן בעיני אחותי .
פאתטי .
מה עושים במצב כזה תגידו לי? D :
אל תגידו ״תדברו תיישבו את העניינים...״ בחייאת כי זה לא יקרה אין מצב.