הדבר שהכי מפחיד אותי בעולם זה שמשהו יקרה לאחד ההורים שלי או אח שלי. אני בוכה על זה שעות וחושבת מה אם. וזה אפשרי. הכל אפשרי במדינה שיש פיגועים כל שני וחמישי. אני לא יכולה להיות שאננה כל אחד לא חשב שזה יקרה לו. אם אחד ההורים שלי ימות, אני ירצה להתאבד.
ראיתי את הילדים שאמא שלהם נרצחה בידי המחבל....
הנאום של הבת הבכורה שלה הכי נגע בי.
היא אמרה:״ אני לא מאמינה שאמא שלי לא תוכל ללוות אותי לבקו״ם, לחופה או לחדר הלידה״
וכל כך ריחמתי עליה בכיתי בשבילה
המוות מפחיד אותי אבל לא שאני אמות, שמישהו שאני לא יכולה בלעדיו ימות.
פעם אחת אני פשוט ישבתי ובכיתי כמו ילדה סתומה על זה שהמוות של הקרובים שלי הוא בלתי נמנע.
מפגר לגמרי, אבל זה מהשקרה.
שיתפתי את ההורים שלי, הם אמרו לי לסמוך עליהם, שבנוגע למוות הבלתי נמנע באמת אין להם מה לעשות ושאין לי מה לדאוג. זה מדאיג אותי. כל אחד אומר ״לי זה לא יקרה״ עד שהבן/אח/אחות/בת/אמא/אבא/דוד/דודה/סבא/סבתא/ מישהו שיקר להם, נפגע או יותר גרוע נרצח. שלא לדבר בכלל על מחלות שאני רק מלחשוב על זה יכולה להתעלף בעצמי. אני משוגעת? מה לעשות?
איני רוצה להתאבד!!! (כתבתי זאת מכיוון שהמערכת אמרה שיש פה משהו אובדני, לא סגורה מה זה...)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות