היי אנשים!
רציתי לדבר, או לכתוב יותר נכון, איך שתעדיפו על נושא שמציק ומכאיב לי לא מעכשיו.
נושא המשקל.
ככה, לפני שנתיים הייתי בת 14 נערה מתבגרת רגילה עם משקל תקין 45 וגובה תקין למשקל 1.57. תמיד שינה לי המשקל שלי, תמיד ששאלו אותי למה אני תמיד מתעסקת בזה לא בדיוק ידעתי מה להגיד. פשוט זה היה משנה לי, כמה ששקלתי, איך הבטן, הרגליים שלי היו נראות, בקיצור המראה החיצוני היה ממש חשוב לי!
אני מאוד מאוד אוהבת ספורט. כל סוג של ספורט. ותמיד התעמלתי ואף פעם לא חשבתי על ספורט ודיאטה ביחד... עד עכשיו. היום אני שוקלת 55 על 1.59 ושונאת את זה! אני מרגישה שמנה! למרות שמבחינה רפואית אני יודעת שאני לא! אני מרגישה שמנה כי מעירים לי על זה! מהמשפחה... נמאס לי כבר מההערות של סבתא שלי, ההערות המציקות האלו. כשהיא אומרת שאני לא אהיה כמו אמא שלי . רזה כמו אמא שלי. אני לא יכולה להגיד לסבתא שלי כלום כי היא מאוד חולה והיא אישה קשה, מפעם, היא לא תבין.
ואני בעיקר מדברת לבנים שבנינו, שלא מבינים שאישה לא צריכה לשקול כמו נוצה ולהיראות כמו בובת ברבי. אנחנו נועדנו להיות עגולות, מלאות קימורים, מתי תבינו שלא כולנו נולדנו להיות דוגמניות עם רווח ברגליים? אם לא בדור שלי, אני מקווה שזה יקרה בדור של הבת העתידית שתהייה לי. נמאס לי! נמאס לי! המודל הזה של הרזון המטורף הזה שבנות שואפות למות רזות, זה מטורף! ההתעסקות הבלתי נגמרת הזו בגוף, בעצמות הבולטות, ברווח בין הרגליים... יאו כמה אפשר? כמה זמן אצטרך לבזבז ביום בלדאוג שאני מתאימה לדוגמנית על השער?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות