מגיל צעיר אני סובל ועובר התעללויות ואובחנה לי סכיזופרניה. נגזר עלי לסבול?

לפני שאני שולח את השאלה זה לצוות האתר שאני מקבל תמיכה והכל ואין לי יותר מחשבות קשות כאלה רק שלא תדאגו פשוט אני פורק על עצמי ואם תוכלו למחוק את השורה הזאת כי זה לא רלוונטי לשאלה..
פעם אחרונה שכתבתי שאלה שפרקתי את החיים וביקשתי עזרה אף אחד לא הגיב אז אני אחסוך לעצמי את הזמן ואגיע לעיקר ובמשפטים קצרים כדי שתוכלו לעזור לי..
בקיצור:מגיל צעיר אני סובל ועובר התעללויות פיזיות בכל מקום,מהגן הציקו לי אח"כ יסודי,חטיבה ותיכון ויש לי המון טראומות בגלל זה.חרדות,אוסידי וסכיזופרניה שאובחנה.
קשה לי עם בני אדם,אני לא סומך עליהם,מפחד שיפגעו בי,את הצבא מן הסתם שלא עשיתי בגלל שיצאתי על נפשי אחרי חצי שנה והיה נסיון אובדני
העניין הוא שמאז החיים שלי היו קשים ומחשבות אובדניות היו בתקופה ההיא כל יום ודיכאון חריף וכל הטראומות האלה,הפסיכיאטר שלי עוזר לי ויש לי מטפל אבל די נכנעתי ואני מתכוון שאין לי חשק לכלום יותר.אני לא מסוגל לצאת מהבית,לא לעבוד או ללמוד,אין רשיון נהיגה והאמת שאני לא רוצה כלום ממה שאמרתי. פעם היו לי תוכניות ורצונות לעבוד ללמוד ולהצליח בחיים אבל ככל שהזמן עבר הבעיות הנפשיות שלי החמירו וזה הגיע למצב שאני 24/7 בבית בגלל פחדים.
המשפחה שלי נלחמת עלי ועוזרת לי עם הטיפולים אבל אני לא רוצה יותר לעשות כלום. לא בקטע עצלני אתם יכולים להבין כבר שזה לא משם אלא כי אני לא מסוגל לעשות כלום וכבר לא רוצה,רק רוצה עזרה מהמדינה בדירה בעתיד ובקצבה שאני מקבל וזהו,לחיות לבד יום אחד כשאמא שלי תתגבר ואני אצטרך לצאת מהבית(למרות שהיא אמרה שאני יכול לחיות אצלה כמה שאני ארצה)אבל אני בסופו של אצטרך לצאת מהבית
אז זה בקצרה עלי ממש על רגל אחת כי יש הרבה לכתוב כמו כל מה שסיפרתי למטפלים שלי ולפסיכיאטר אבל בגדול השלמתי עם המצב למרות שהסובבים אותי לא ונלחמים ואמרתי להם שאני לא רוצה לעשות יותר כלום כי אין לי תקווה באנשים ובכלום אז אני מעדיף להישאר בבית עם החברים מהמחשב ולשחק במה שאני אוהב וזהו להעביר את החיים
מה שמאוד מציק לי בין היתר זה היותי בתול בן 20+ למרות שיש יותר מבוגרים ממני ובלה בלה בלה אבל זה לא העניין..לא יקרה מצב שאני אי פעם אעשה סקס כי א. אין לי חברים או ידידות ולא קיבלתי חיבוק מבחורה שהיא לא אמא שלי מאז כיתה ז' ב. אני לא יוצא מהבית מן הסתם שלא יהיו לי קשרים חברתיים אז מה הסיכויים שיהיה לי אי פעם מגע מיני עם בחורה?
ג. אני מאוד -מאוד-מפחד מסקס,נגעל מסקס כשאני שומע על בחורות שמדברות על זה או שעשו את זה.. וכן אני יודע ש"גם אמא שלך עשתה את זה"אני לא צריך שתעצבנו אותי עם תגובות כאלה אלא שתעזרו לי,ממה זה נובע הפחד מסקס וההיגעלות מזה?כשאינ שומע על בחורה שעשתה את זה אני נגעל ממנה בטירוף,מאוד נגעל...ולמרות כל זה היתי רוצה לפחות לנסות את זה..אפילו רק לגעת במישהי,שיהיה לי משהו לעצמי להגיד שעשיתי כי כמה אפשר לאונן וזה מגיל מאוד צעיר לא מדבר על גיל 12 הרבה לפני..זה הדבר היחידי שהייתי רוצה בחיים,אפילו לא סקס,מגע עם מישהי להתפרק קצת מכל הסבל שעובר עלי והדיכאונות והכל..למרות שבזמן האחרון הפסיכיאטר מאוד עוזר לי ואני משתפר קצת(ממש קצת אבל יותר טוב) וזהו בעיקרון..יותר לכיוון של פריקה יצא קצת ארוך למרות שקיצרתי לעומת השאלה הקודמת לפני כמה חודשים
אשמח לדעת מה אתם חושבים עלי ועל המצב שלי ואם לדעתכם יהיה בסדר?לי זה לא ממש נראה ככה למרות שכולם חושבים ההפך ממני..