תיירות ונופש 
שלום.
אני בחורה עצמאית ואין לי הרבה חברים קרובים. בשנים האחרונות יצא לי לטוס פעמיים לבד לחו"ל, הייתי באירופה במקומות שלא מסוכן להיות לבד וכו'. היה לי מאוד כיף, ההתנתקות מכולם והשקט עושים לי טוב וזה בדיוק הרוגע שאני מחפשת.
מאוד רציתי לטוס ללונדון אבל לא היה לי עם מי ואין מישהו שאיתי באותו ראש וגם רוצה/יכול לבוא ולכן אני טסה לבד. אין לי בעיה עם זה כי אני מסתדרת ובאחת הפעמים שטיילתי לבד נתקלתי בבחורה שגם טיילה לבד וטיילנו יחד ביום למחרת ואנחנו עדיין בקשר. טיול לבד זאת הזדמנות להכיר אנשים ולחוות חוויות שלא הייתי חווה אם הייתי עם חברים (כמו למשל צ'ייסר עם מקומיים חח).
אני לא מבינה למה אנשים מעקמים פרצוף כשאני אומרת שאני טסה לבד. זה הרי לא שאני יושבת כל היום ומתבטלת. אני נהנית, אני רואה מקומות, צוברת חוויות. למה מסתכלים על זה בצורה כל כך מוזרה?? בנוסף, זה דבר שהקנה לי המון ביטחון. מעולם לא עברתי חוויה לא נעימה רק בגלל שטיילתי לבד. תמיד אומרים לי "למה לבד?".
אני כבר לא יודעת מה להגיד כדי שיפסיקו עם הפרצופים האלה. אני גם יודעת שאני לא היחידה שמטיילת לבד, יש עוד אלפים כמוני בארץ וכולם נהנים. נכון שזה קצת שונה מהנורמה, אבל זה עדיין לא הופך את זה למשהו לא בסדר או שאני לא בסדר.
אני רוצה את השקט שלי ואת העצמאות לעשות ולראות מה שאני רוצה.
אני גם רוצה לציין שהיה מקום שחלמתי לטייל בו מגיל קטן ולא היה לי עם מי לטוס לשם. אם לא הייתי טסה לבד החלום הזה לא היה מתגשם, אבל הוא התגשם אפילו פעמיים.
יש מישהו שגם חווה את זה? איך מתמודדים עם התגובות של האנשים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026