מה שקרה זה שהמורה שלי משכה שולחן תוך כדי שהיא עם הגב לקיר הלכה אחורה ודפקה את הראש בקיר חזק וכולם צחקו ולא רק אני אבל אני אפילו שמתי יד ולא צחקתי בקול והיא ראתה אותי ראשון והיא התחילה לצעוק עליי ואמרה לי שאני ילדותי ולא בוגר והסברתי לה שאי אפשר היה לא לצחוק מזה ושתגיד את האמת אם היא היתה עוברת ברחוב ורואה שמישהו מחליק על בננה היא לא היתה צוחקת? ואז היא התחילה לצרוח עוד יותר שזה לא אותו דבר והיא מזמינה את ההורים שלי לבי"ס כי צחקתי..אי אפשר לשלוט על עצמי ולא לצחוק!!!!זה משהו שבא טיבעי. גם בגלל שהשיער שלה כולו קופץ עם תלתלים לכל צד עוד היא באה אחורה בתנופה ושמעו את הבומבה חחחחחחח אני לא יכול להיזכר בזה אני בוכה דמעות.אני מפחד שבזמן שההורים שלי ישבו לידי והיא תשב אני יזכר במה שקרה ואני יתחיל לצחוק..כי בזמן האחרון כל פעם שאני רואה אותה אני נזכר בזה ומת מצחוק ואז אני מנסה לחשוב על יום השואה שנרצחו הרבה יהודים ורק אז אני מפסיק לצחוק. תתנו לי בבקשה מחשבות עצובות כדי שאני לא יצחק מולה בפגישה עם ההורים שלי תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025