מרגישה בודדה, ושאני לא שווה כלום

היי לכולם, אשמח להתייעץ בנושא מסויים..
יש לי הרבה חברים. ובכלל לרוב אני מוקפת בהרבה אנשים שאני איתם באינטראקציה יומיומית: קולגות, סטודנטים שאיתי ועוד.
אבל אני מרגישה נורא נורא בודדה. פשוט שקופה.
החברות הכי קרובות אלי כמעט מעולם לא שואלות לשלומי, לא מתעניינות, לא מביעות אכפתיות.. בעוד אני כל הזמן נמצאת שם כדי לעזור, במצבי משבר וגם בכלל בכל דבר שאני יכולה. חשוב לי שהאנשים שאני אוהבת יהיו שמחים, ירגישו טוב עם עצמם, ירגישו וידעו שאני מעריכה ואוהבת אותם. כי מי לא רוצה? כולם רוצים להרגיש אהובים ושמישהו יראה אותם. וזה נראה לי תנאי בסיסי לאינטימיות אנושית וקרבה בין אנשים.
אז כן, כשמישהו מדבר איתי אני מקשיבה לעומק ומנסה להתנתק מה״אגו״ שלי (זה באמת לא מאמץ כזה גדול..) ופשוט לתת לבן אדם את התחושה שכרגע הוא מרכז העניינים, הוא חשוב, ואני פה בשבילו. גם כשהכי לא מתאים לי ואני ביום נוראי ומישהו הטריד אותי (משהו שקרה), אני תמיד אהיה שם ואנהג בכבוד ונימוס כלפי האנשים שבסביבתי גם אם לא אקבל את זה בחזרה.
אתמול היה השיא של כל זה כשחברה שלי יצאנ מבואסת משיעור כלשהו. היא בשבועות האחרונים מאוד עצובה ומדוכאת, ואני מאוד דןאגת לה ומנסה להיות איתה. ישבנו קצת וניסיתי להציע פתרונות ולעזור. אבל על כל מילה שאמרתי היא עשתה לי פרצוף וכששתקתי גם. וכשהצעתי לה משהו שלי מאוד עזר היא אמרה שאני אפסיק כבר ושאני לא בסדר. הגעתי למצב שלא משנה כמה שאני מנסה לעזור, גם כשאנשים באים אלי ומבקשים ובכל אינטראקציה יומיומית ורגילה תמיד, אני בעצם לא שווה כלום. זה תמיד מישהו אחר במרכז. בעצם אני ניצבת באיזשהו סיפור של מישהו. ואני כבר לא יכולה עם זה.
עוד פחות מחודש יש לי יום הולדת וזה היום שכל התחושות האלה הכי מתנקזות אליו. תמיד איכשהו שוכחים אותו מאז שהייתי קטנה, שנה שעברה חברות שלי שכחו והחברה שזכרה כתבה לי הודעה ״פיניתי לך זמן היום בין 18:00-20:30 אז כדאי שתבואי. דרך אגב מזל טוב״. ובסוף גם היא כעסה עלי על איזה משהו והיה פשוט מזעזע. יום הולדת זה לא כזה חשוב אבל בכל זאת הייתי רוצה לפחות ביום הזה לשמוע מילה טובה ממישהו או איזשהי הכרה בקיומי. גם אם זה קצת ילדותי מצדי.
אני לא יודעת מה לעשות. ואני לא יודעת איך אתמודד שוב עם יום הולדת שקט שהחברות שלי-שמתאכזבות כשלא הטיסו אותן באיזה כדור פורח ליום הולדת שלהן- שוכחות..

סליחה על החפירה והניסוח הנוראי, תודה.