אני הזבל שלו ואין אומץ לעזוב! מה לעשות?

היי , מתחננת שתקראו הכל אני צריכה עזרה. קצת רקע: אני בת 15 ויש לי חבר בן 17.3 אנחנו ביחד כבר ו3 חודשים כמעט. אז הכרנו דרך האינסטגרם ואחרי שבועיים נפגשנו. בהתחלה הכל היה ורוד, ועד עכשיו מבחינת התכונות שלו: הוא אוהב אותי,פה שקשה לי,תמיד קופץ לעזרה שצריך,דואג,רק הוא בא לעיר שלי כי אסור לי לצאת לבד מהעיר ההורים לא מרשים,מחכה לי בסקס, מבחינת זה הןא פשוט הכל. אבל עם כל זה- הוא אובססיבי ברמות, חושב שאני חייבת לו משהו, מדבר כל כך לא יפה ואני לעולם לא מחזירה לו בהתנהגות כזאת. אסביר למה- אסור לי לדבר עם בנים ולהיפגש,ניתקתי קשר עם כולם, אסור לי להיפגש עם חברה טובה שלי מפעם כי היא זונה ומסתובבת עם בנים(שזה דרך אגב לא מוצדק כי מה הקשר חיי המין שלה לחברות שלנו), אסור לי ללכת לים/בריכה שלא יראו אותי ככה, אסור לי לשים שורטים חצאיות או שמלות לא צנועות, אנחנו שומרי שבת והוא בחור חובש כיפה ובאיזשהו שלב הרגשתי שאני מאבדת את האמונה בשמירת שבת אז הוא אמר שאין דבר כזה לא לשמור והחליט שאם אחלל הוא יפרד ממני.. אם הןא עצבני אחרי ריב שלנו הוא משאיר הכל באוויר ומסנן אותי חופשי.. בטלפון בהודעות פשוט הולך לחברים שלו ונותן לי להתחנן אליו, גם שהוא עונה כי אני חופרת לו במלא שיחות אני בוכה דםםםםם והוא אומר לי סיימת? אל תתקשרי יותר, בפעם האחרונה שרבנו הוא התנתק ממני ליומיים וברגע שהחליט שנוח לו חזר לדבר רגיל( כמובן שלא קיבלתי את זה כי זה כבר מוגזם ואנחנו בריב כבר כמעט שבוע). הוא מכריח אותי לצלם לו שיחות ובכל פעם שאנחנו יחד הוא בודק לי את ההודעות באינסטגרם ברגילות את השיחות את הווצאפ את הכל סריקה לגמרי שבטעות לא דיברתי עם מישהו. אם אני מתחברת לווצאפ הוא שולח סימן שאלה ואומר לי לצלם מה אני עושה פה. הוא מתייחס אליי כל כך מסריח.. נמאס לי. בסך הכל אני תמיד קונה לו מתנות בכסף שאין לי(500) בחודש, ביום הולדת הוא קנה לי תמונה גדולה שלנו ובושם ואני קניתי לו אלף ואחת דברים גם במהלך הקשר ולא קיבלתי כלום חזרה כי לטענתו הוא אוהב לקנות כשאני והוא בקניון בעיר שלו( אני באה אליו פעם במלא זמן שאמא שלי לוקחת אותי ויושבת עם חברה שלה קרוב לשעתיים וזהו קרה אולי 3 פעמים,אז אתה יודע שזה לא קורה. תעשה משהו!!) עוד דוגמא שהכי מעיקה- דודה שלי מתחתנת ב19.7. היא הכי קטנה מבין האחים של אמא שלי אחד עם חברה שלו כבר 10 שנים ואין להם תקווה להתחתן, ואמא שלי גרושה עם בן זוג. בת 38. ככה שהיא השמחה הגדולה.. ואני כמובן האחיינית היחידה אין לי עוד אחים אני מאוד קשורה אליה אז מן הסתם שבאירועים שלה אני אהיה הכי מיוחדת שיש כי זה כאילו אחותי מתחתנת. אני המלווה שלה ביום החתונה והוא החליט שבגלל שהיא בחרה במאפר גבר אני אלך איתה אליו רק אם אבחר בשמלה סגורה שמכסה לי את הברכיים ואת הכתפיים. ובלי קשר בחינה אני גם מתאפרת אצל מישהי אישה והוא אמר שזה שאני מתאפרת אצל אישה לא אומר שמותר לי לעוף עם לבוש ודרך אגב אני בכלל לא מתלבשת חשוף ביום יום פשוט מיני פתוח אתם יודעים זה צעיר זה כיף זה מחמיא,ברור שלא אתלבש כמו חשפנית בפוסיקט,אני גם לא אוהבת את זה.(כל זה בטענה שהוא שומר על הכבוד שלי). ויתרתי על הכל בשבילו, על תנועת הנוער שכל כך רציתי, על החברות, על המשפחה שלי, על עצמי!!! הוא כיבה אותי ובכל פעם שהוא מאיים לעזוב כי עשיתי עוד משהו מהגחמות הלא מוצדקות שלו אני נרתעת ומצייתת לו שוב. אני לא יודעת איך לעזוב, המילים היפות שלו קונות אותי בכל פעם, אני קורסת בכל פעם שהוא עוזב ומרשה לעצמו לחזור אחרי 24 שעות. למה אנשים משתמשים בלב שלי ככה?!!! ודרך אגב אם אתם שואלים איפה ההורים בסיפור אז אבא שלי היה ככה גם לאמא שלי והיה גם אלים פיזית ואמא שלי מרגישה אותי .המון פעמים אמרה אני יודעת שאת עוברת את זה גם תעצימי את עצמך ובכל פעם שהסתיים ובכיתי לה ולמחרת אמרתי לה חזרנו כעסה עליי שאני מכאיבה לעצמי וכל פעם שהיא אומרת לי להפסיק איתו אני כועסת ואומרת שכלום לא נכון אבל היא כל כך צודקת ונמאס לי רע לי במקום הזה איך להגיד ומה להגיד???