המורה שלי הפליק לי לעיני הכיתה. זה דבר שיכול לפגוע בעתיד שלי?

אספר בקצרה, ואשמח לתשובה באמת אמיתית ואם יש פה מישהי/מישהו שמבינים בפסיכולוגיה אשמח לשמוע מה לדעתם,
אני כבר לא בגיל הצעיר ממש, ואני שם לב כי הרבה שנים הרגשתי 'תקיעות' מסויימת שקשה לי להסביר מהי, אבל השלכותיה של 'התקיעות הזו' עד היום אני חש אותה.
כשהייתי ילד רך, באחת מכיתות הנמוכות בביה"ס , היה מקרה שלא מצא חן בעיני רוחו של המורה, רצה להעניש אותי על משהו מסויים ( לא משהו נורא שעשיתי אני ילד טוב בטבעי פשוט שנגד את עולם השקפתו של אותו מורה)
בתחילת השיעור קרא לי ליד כל ילדי הכיתה ושאל אם נכון שהיה כך וכך..אני מאוד פחדתי ממנו, ואמר לי נכון או לא?נתן לי סטירה, ועוד סטירה לא מעט סטירות שכאבו לי מאוד מאוד ופגעו בי מאוד , בשלב מסוים הוא הוציא סרגל והוא התחיל להכות בי עם סרגל על קצות האצבעות אני זוכר עד היום ש'קפצתי' את היד מפחד והוא היה מכה על האצבעות עד שפתחתי את כף היד והכה בי מס לא מעט של פעמים בכף היד עם הסרגל ליד כל ילדי הכיתה.
אח"כ אמר לי לפתוח את המכנס ולהוריד אותו עד הברכיים , ושוב ליד כל ילדי הכיתה, השכיב אותי על הברכיים שלו , אני לא זוכר בוודאות אם הוא גם הוריד לי את התחתון שהייתי שכוב על ברכיו, אני זוכר שהיה זה ליד כל ילדי הכיתה ואני זוכר איך באו ילדים שלא קשורים לכיתה והציצו מהדלת ( הדלת של הכיתה הייתה פתוחה לרווחה ) עד היום אני זוכר את הבושה הרבה שהוא גרם לי
הוא הפליק לי על הישבן עם הסרגל פלסטיק וממש צרחתי ובכיתי, יכול להיות בשלב מסויים שהוא גם הוריד את התחתון,ופשוט הכה בי עם הסרגל על הישבן ליד כולם, אני זוכר איך פחדתי מאוד ממנו, וממש בכיתי והרגשתי כ"כ פגוע ממנו וממש אין לי מילים לתאר, הבושה והעלבון בזה היה רב מידי בשבילי , הגיבוי מצד ההורים לא היה משהו מיוחד, אני זוכר ששנאתי אותו שנאת מוות,ואני לא מבין איך לא ברחתי ממנו ואיך הסכמתי לחזור לכיתה שלו? למען המת לא הייתה לי הרבה ברירה מצד ההורים הם תמיד הצדיקו את המורים ולהעביר אותי בית ספר לאן שרציתי לא ממש הקשיבו לי...
האם לדעתכם זה יכול היה להשפיע על עתידי?על עניין ביטחון העצמי?ואיזה שלל בעיות יכלו לנבוע מכך? והכי חשוב מהם הפתרונות לדעתכם?
תודה לעונים , וסליחה על האריכות...