אף ילד לא אוהב לקום בבוקר וללכת לבית ספר. אבל אני מרגישה שאצלי זה יותר גרוע, ביסודי הכל היה מושלם. ואז עולים לחטיבה, ואז מבחנים, עבודות, חברים, ריבים, ״מחלות״, לחץ ולחץ ולחץ. וניסיתי להתמודד עם זה הכי טוב שאפשר, אבל כל פעם משהו אחר שובר אותי. פעם אחת ההורים נפרדו, פעם שנייה נשארתי בלי חברות, פעם שלישית כיתה ששונאת אותי. כמה אני יכולה לספוג?!
תמיד אומרים שהחיים הם כמו רכבת הרים נכון? אז למה אני כבר שלוש שנים בירידה? רע לי נפשית ואין לי איך להתמודד. פסיכולוגית לא עזרה לי. אני לא רוצה לחזור לשגרה הזאת שוב. רע לי ואני לא רוצה את כל הלחץ הזה עוד פעם. ובנוסף לזה גם יש את עניין התיכון. (שצריך לבחור) מה לעשות עם עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025