היי, נפרדנו לפני שנה אחרי שהיינו מאורסים ובקשר שש שנים, מאז החיים שלי הפכו לסיוט אחד גדול.
נפרדנו מכיוון שהקשר הפך למובן מאליו ולא הרגשתי ממנו אכפתיות ורצון אמיתי להיות איתי. היינו נפגשים פעם בשבועיים לזמן מועט ואני הבנתי שככה זה לא יוכל להימשך ולכן, החלטתי אחרי הרבה נסיונות של להסביר איך קשר אמור להיראות ואחרי הרבה לבטים, לקום וללכת. כל הסובבים אותי ראו בתסכול שיש לי מהקשר הזה ועודדו אותי לעשות את זה. חשבתי שיהיה לי קל כי גם ככה אנחנו בקושי מתראים והקשר הפך לסוג של טענות ומענות. אך המציאות טפחה על פניי. מאז, אני לא מסוגלת לתפקד. ניסיתי לחזור אליו אך הוא מסרב בכל תוקף וטוען שהיה רק רע בקשר הזה ואנחנו לא מתאימים...נראה שהוא התנהג ככה בתקופה האחרונה כדי שארים ידיים ואלך לבלי שוב. אני כל הזמן חושבת מה הוא עושה ואם יש לו מישהי,המחשבות מציקות לי מאוד! בין היתר אני סטודנטית שאמורה להגיש עבודות אך הכל נעצר ועדיין לא כתבתי מילה אחת מרוב הצער ותחושת חוסר האונים.
בשבוע האחרון, נודע לי שהוא התחיל לצאת עם מישהי ומאז אני לא ישנה ובקושי אוכלת.
איך ניתן להתגבר על זה? שום דבר לא משמח אותי והכל נראה לי שחור אני מרגישה שתקועה לי אבן בלב. אני כל הזמן חושבת איך להחזיר אותו, איך לדבר איתו איך להצית
מחדש את
מה שהיה ואז נזכרת במציאות העכשווית ונגמר לי החמצן.
כולם אומרים לי תצאי תבלי את תשכחי ממנו אך, כאשר אני יוצאת אני רוצה אחרי 5 דקות לברוח משם כי כואב לי בלב!
אפחד לא מעניין אותי, גם שמנסים להכיר לי מישהו אני עדיין במחשבות עליו ומרגישה שזה הורס ואוכל אותי מבפנים.
כשנפרדנו, הייתי בטוחה שאחרי מספר חודשים אקום מזה אך עברה כבר יותר משנה ואני במצב של שבר כלי!
איך אפשר לצאת מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות