אולי המרמור הרעיל תאים חיוביים שמובילים לצמיחה? איך להחליק?

אהלן..
שאלה שהיא לא קצרה אבל בהחלט לעניין

האני מאמין שלי הוא שהאדם הינו יצור חברתי.
ההשלכה של מנטאליות ומוטו כזה בחיים היא אמת, הדדיות ושקיפות ליצירת הרגשה נעימה וגם רווח אישי ומשותף. Winwin לא?
אני מבינה מהר עניין, אי אפשר לסבן אותי..
לכן, כל מי שמבחינתי "שלילי" מקבל הזדמנות שווה (או כמה).. ומי שעובר כמה מהן, פשוט נמחק לי אוטומטית מהסיסטם.
ככה זה תמיד היה וככה זה קרוב לוודאי גם יהיה.
זה מוטו שהוכיח את עצמו. אני מלאה בחברים אוהבים ונאמנים, אין פרפרים כל בוקר אבל היום שלי עובר ברמה החיובית שלו למרות x y z ובהחלט מצליחה בדברים שהחלטתי להצליח.
לכאורה ולצערי, אדם חיובי היום מצטייר כמעט ילדותי ולעיתים פלרטטן, נשאלת השאלה האומנם?
אני לא יכולה שלא לנתח ולתייג ביני לבין עצמי את כל אלו שלמעשה בלחשושים מאחורי האוזן, ברינונים שטחיים כך חושבים.. אני מבחינה שזה תמיד טייפקאסט של אדם ממורמר עם מיצי רעל ומרמור פנימיים על סף הדיכאון כרוני או כזה שאין לו איך להכנס לדין ודברים אלא יודע את השיטה של מאחורי הגב ובלבד.
המשחק הזה לא הוכיח את עצמו אף פעם. האינטרס תמיד מצוצמם, החנפנות תמיד מוגבלת, לשקר אין רגליים והנפילה הקלוסאלית אף פעם לא מאחרת לבוא.
אני מסתכלת על האנשים האלה ורואה את הידיים שלהם ריקות, הראש לא באמת מפוקס והמיקוד הפנימי שלהם הוא תמיד באיך להשיג ובדרכים שליליות אבל .. ללא הצלחה.
הפסד כבר אמרנו?
המעניין הוא שהם אף פעם לא שואלים את עצמם למה.. זה אף פעם לא הם ובגללם. אולי באמת שישאלו את עצמם, שהתמקדות היא לא נכונה?
אולי זה כי להיות רע לא משתלם בעצם?
אולי המרמור הרעיל תאים חיוביים שמובילים לצמיחה?
חיים בדיסוננס. משתדלים בלשדר x כשהם y.
גם אם זה מקנאה, מה הם עושים למען התחושה השלמה האישית שתמלא את הריק בפנים? מסתבר שכלום.
האנשים האלה לא זוכים להגיד או לחשוב שקיים אדם או משהו שממלא אותם.
כי מה או מי באמת ממלא את אותם אנשים? אף אחד. כלום.
מי בכלל רוצה להיות ליד אנשים תלושים ומזיקים?
אני מבדילה בבקשה, בין אנשים מדופרסים לבין אנשים רעים. יש הבדל עצום.
אדם מדופרס לא עסוק תמידית בלהזיק, להתאכזר ולפגוע.
אז מילא ..אני שומעת ואשמע רינונים, אבל רגע, לא הגיוני יותר לתת לאנשים האלה בלהמשיך בחמש דקות התמרמרות מאשר להעמיד בפינה ולהעמיד במקום?
נראה לי שכן.
זאת לא טרוניה חס וחלילה, זה באמת רגע למחשבה.
גם לא מהתנצלות כלשהי אלא באמת להבין איך ואיזו דרך נוספת יצירתית ניתנת על מנת להתעלם מכל מיני טפילים ונגעים רעים סביבנו..
סך הכל, כמו שאמרתי קודם : האדם הוא יצור חברתי.
וככזו המחשבה, זו הצמיחה שתהיה.