נולדתי נקבה, ובמשך שנים הרגשתי כמו אישה רגילה ולא הקדשתי למגדר שלי תשומת לב. אימצתי את הגישה הפמיניסטית שטוענת שאין דבר כזה דברים שמתאימים לבנות ולבנים, ואף פעם לא נטיתי להיות "גברית" או "נשית" במיוחד.
לפני כמה שנים הבנתי שאני נמשך לנשים, ויצאתי מהארון כלסבית בשנה שעברה בפני ההורים והחברים. הסביבה שלי ליברלית מאוד וקיבלו אותי יפה.
אבל בחודשים האחרונים משהו השתנה. זה התחיל כשהסתפרתי קצר, בתספורת "של בנים". תמיד הבגדים שלי היו די אנדרוגיניים, וזה הוביל למצב שבו פונים אליי ברחוב בלשון זכר. זה שימח אותי, ולא הבנתי למה. עד שלמדתי שזה באמת עושה לי טוב, שאני מקווה שיפנו אליי בלשון זכר. התחלתי ללבוש יותר בגדים ממחלקות גברים, ולא תיקנתי אנשים שפנו אליי בלשון זכר ברחוב.
היום קרה השיא שלי עם זה. הייתי עם חברים בגן הציבורי בפרויקט ניקיון וניקיתי בפינה מבודדת מהאחרים. כמה ילדים התחילו לשחק לידי ואחת מהן התחילה לדבר איתי, ופנתה אליי בלשון זכר. עניתי לה בזכר וטיפה העביתי את הקול אפילו כדי לשכנע. השיחה שלנו המשיכה והמשיכה והיא המשיכה להתנהג כאילו אני בן ואני הרגשתי נהדר. בשלב מסוים הצטרף ילד אחר לשיחה ושאל אם אני בן או בת. הילדה והוא התחילו להתווכח על זה ואני הרגעתי אותם שזה לא משנה אבל המשכתי לדבר בזכר. בהמשך אותו יום, השתוקקתי לדבר בזכר והחברים שלי יפנו אליי ככה (לא אמרתי כלום כמובן)
הרגשות שלי מבולבלים. לאחרונה אימצתי תפיסת עולם די קווירית שמתנגדת למגדר וקשה לי לדעת מה אני. טרנסג'נדר? חסרת מגדר? ביג'נדר? ג'נדרקווירית?
מאחר וכבר יצאתי מהארון פעם אחת אני לא רוצה לעשות את זה שוב בקרוב, ולדעתי אני צריכה לחכות קצת עד שאעשה משהו ולראות מה קורה,, אבל זה עדיין קשה לי.
חשבתי שאוכל לחכות עד אחרי התיכון כדי שלא אצטרך להתחיל להתעסק בזה. יש לי גם פחד שאנע סתם ילדה שמחפשת צומי וזה קשה לי. אשמח לכל עצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025