מאז ומתמיד הסתדרתי מאוד טוב עם בנים. כשגדלתי, ביליתי רוב הזמן עם אחי הגדול ואחי הקטן ומאז שאני זוכרת את עצמי, הצלחתי להבין ולהסתדר מאוד טוב עם בנים.
אני יודעת שכמעט כל בחורה אומרת- "אני מסתדרת הכי טוב עם בנים!", אבל אני לא מדברת בצורה פלרטטנית בכלל - פשוט שני חברים שיושבים, עושים צחוקים והכל בצורה מאוד אפלטונית.
אבל מאז שהכרתי את בן הזוג שלי, מצאתי את עצמי פחות ופחות מבלה עם הידידים שלי. זה לא שבן הזוג שלי הפריע להם או להפך, פשוט רוב הידידים שלי גרו בזמנו מאוד רחוק ממני ופחות מצאתי זמן ללכת לבקר אותם - ודרכינו נפרדו.
מאז כבר התחתנתי, אבל אני מרגישה שאני מתגעגעת לחברה גברית. תמיד התקשתי יותר להתחבר לבנות, אבל אני לא מצליחה לחשוב על דרכים בגילי להכיר גברים, בלי שהם יחשבו שאני מנסה להתחיל איתם.
אני בכללי לא להיט בלהכיר אנשים חדשים, אבל אני מרגישה שפשוט לגשת לאנשים זרים באופן אוטומטי יגרום להם לראות אותי באור רומנטי ואני לא רוצה את זה.
מה יכולה להיות דרך טובה להכיר ידידים, פשוט בשביל להתחבר ולא מעבר?
(ואני יודעת שיהיו הסקפטים שיגידו שזה בגלל שגברים ונשים לא יכולים להיות ידידים.. אני מעריכה את דעתכם, אבל אני כן חושבת שזה אפשרי. אני פשוט לא יודעת איך ליצור את החברות הזאת מאפס בגיל 25.)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025