אוקיי אז אני אתחיל מהתחלה
אני בת 15 וכפי ששמתם לב מהכותרת קשה לי ברמות ואני לא יודעת מה לעשות
אני ילדה ״מיוחדת״.. אני אחת שעומדת על שלה ומתווכחת שצריך, יש לי דעות משלי ולא כל מה שאומרים לי אני עושה.. אני לא רואה את עצמי בעייתית אבל ההורים שלי מחשיבים אותי כילדה שהיא פשוט עוול..
הם לא מעריכים אותי, לפעמים אמהות של חברות שלי או מורים בבית ספר שלי מחמיאים לי על כל מיני דברים, או שאני יפה או שאני חכמה, ואלה דברים שנשמעים לי מוזר כי לא שמעתי את זה אף פעם, מאף אחד מהמשפחה שלי..
ובואו לא נשכח שאני נערה מתבגרת והגיל הזה קשה ברמות מטורפות, מכל הבחינות.. ואני צריכה את הצד של ההורים שיכיל את כל מה שיש לי להגיד ויבין אותי ויעודד אותי, אבל לא, זה לא קורה, אין לי יחסים טובים עם ההורים שלי בכלל..
אז כן, אני לא הילדה הכי טובה בבית אבל זה הכל בגלל הגישה שלהם על איך שהם פונים אליי ועל מה שהם אומרים לי.. עובדה שמחוץ לבית ובמיוחד אצל אנשים שכן פונים אליי יפה אני הכי בעד לעזור, אני באמת בן אדם טוב אני לא אפגע ולא פגעתי בזבוב! אני כן חכמה ומשקיעה בלימודים מאוד, אני עוזרת בכל הזדמנות שיש לי
אבל ההורים שלי לא קולטים את זה, הם אומרים שאני ילדה רעה, ואני באמת לא כזו וזה משגע אותי שהם חושבים ככה כי זה הכל בגלל הגישה והדרך שהם עושים דברים..
עם אמא שלי היחסים כבר הרוסים.. כל חיי הם היו הרוסים וזה לא ישתנה
אבל תמיד התנחמתי בזה שיש לי את אבא
אבל בזמן האחרון כבר לא..
ובבקשה אל תגידו לי לדבר איתם או לקחת אותם לשיחה כי אמא שלי לא יהיה לה זמן לשמוע אותי בכלל ולהתייחס למה שאני אומרת
ואבא שלי אולי ישמע אבל לא באמת יקשיב..
אני לא יודעת בכלל למה כתבתי את זה
אני בסערת רגשות מטורפת ואם למישהו יש איזו עצה או משהו להגיד שיעלה לי את המצב רוח, או אפילו מישהו שחווה את אותו הדבר
אני אשמח לשמוע..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות