יש לי ידיד טוב שמאוהב בי מגיל צעיר. אני מכבדת אותו מאוד וכייף לי איתו כי הוא מעניין ובחור נחמד, אבל לא בטעם שלי. יש לו אפילו אלבום תמונות שלי... בחורה אחרת היתה שמחה מאוד מהמצב שיש לה בחור "ספייר" בכיס האחורי. אבל אני לא.
שנינו מודעים למצב, אבל לא מדברים על זה. נפגשים לעתים רחוקות ומקשקשים מלא. אבל לא על ביני לבינו. על מוזיקה, על אמונות, על היקום.
לי יש חבר מספר שנים ולאחרונה הוא מצא מישהי לא מזמן. אני לא אגיד שלא הרגשתי קנאה. כן, אבל זה עבר אחרי שהבנתי שככה הוא יהפוך למאושר. לפחות ככה חשבתי.
חזרתי יום אחד הביתה אחרי בילוי שהוא היה בו עם החברה שלו ויצא באמצע (לא ברור למה) ומצאתי בבית מכתב ממנו ושרשרת בצבע העניים שלי. במכתב היה כתוב בלי שום חתימה "אוהב אותך. לא צוחק.".
ברור לי שזה ממנו: גם לפי הכתב, לפי השרשרת ולפי זה שהוא יצא והשאיר את החברה שלו לבד (עם חברים אחרים, לא לבד בלי אף אחד).
לא יודעת מה לעשות. כולי בשוק שהוא העיז לכתוב את זה במפורש. בטח כי היה שיכור. ואני לא יודעת מה עושים. להתקשר להגיד "אתה לא בטעם שלי" זה כל כך מרושע. והוא יודע שהוא לא בטעם שלי, לא צריך להזכיר לו את זה. איך מגיבים? מה עושים? כל המחשבות שלי עכשיו עליו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות