היי. אני מיואשת. אני כותבת ובוכה.
אז ככה, אמא שלי פשוט לא תומכת בי. אף אחד. כל הזמן היא רק מלחיצה אותי. יש לי מבחן חשוב והיא יודעת את החומר של זה. אני מבקשת ממנה עזרה, היא לא עוזרת. היא רק צורחת עליי, אני אומרת לה שתחזור כי אני לא מבינה והיא מתחילה לצרוח עליי שאם אני אקבל נכשל זה יהיה הסוף שלי. כל הזמן רק צורחים עליי, אני לא מקבלת טיפת עדוד בקשר ללימודים. קשה לי בזה ואני צריכה עזרה. אני מנסה לראות סרטוני הסבר אבל אני לא מבינה כלום. רק צורחים עליי, אני ממש מקבלת חרדות מזה, יש לי המון התקפי חרדה (שלא היו לי בקיץ) תמיד בזמן לימודים. היא לוחצת עליי ואני מבקשת ממנה שגם ככה קשה לי ושתפסיק והיא ממשיכה ואבא שלי רק מעודד אותה. מכיתה ז אני זוכרת את עצמי יושבת בחדר ורועשת ובוכה בשקט בגלל זה כדי שלא תשמע ותכעס עליי. אני אומרת לה ״עזבי אני אסתדר לבד..״ והולכת לחדר ואז היא ממשיכה לצעוק עליי שעה שאני כישלון. אני לא יכולה ככה. זה מכניס אותי לחרדות ולבכי. הם אומרים שאני לא מצליחה להניע את עצמי, קשה לי ככה. כל הזמן אומרים שככה יהיו לי חרא חיים, קשה לי. בבקשה, תעזרו לי. אין לי תמיכה. בקושי עם מי להיות בהפסקה יש לי. אני לא מצליחה להבין את החומר, אני מנסה,באמת! הם רק צועקים עליי. הם מדברים בניהם בכוונה בקול בשביל שאני אשמע כמה שאני מטומטמת וכישלון. כל הזמן באים לכיתה שלנו גם ואומרים שמי שלא יצליח השנה, לא יצא ממנו כלום. קשה לי נפשית, קשה לי בלימודים, אני צריכה תמיכה. לא כיף לי לבכות בשקט. על כל דבר יש ביקורת להעביר על כמה שאני לא טובה .מאיפה לקבל את התמיכה הזאת? אין לי סבתות ואף אחד לדבר איתו. אני מרגישה כלכך לבד. כל טעות שלי עונה בעונש. בלי מחשב,בלי טלפון,בלי כלום. בשביל שאלמד לא להכשל יותר. מה אני כבר יכולה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות