היי.
נתחיל בזה שאמא שלי היא אישה מקסימה וחמה, אוהבת ותומכת, שלפעמים יש לה כמה התפרצויות זעם, אבל אגרסיביות וארוכות שמוציאות ממני את המיץ.
אני בשנים האחרונות פחות השקעתי בלימודים... יותר בלהיות ילדה וליהנות מהחיים...
יצאתי עם חברים, עשיתי כיף, ופה ושם עבדתי קצת לבית הספר.
הציונים שלי היה סבבה בעיניי.
לא היה ציון אחד נמוך משמונים. הכל 80 ומעלה.
אמא שלי צעקה עליי והטיפה לי מוסר עד דמעות. הייתי בוכה בקול, לא מבינה מה אני עושה לא בסדר.
היא הטילה סנקציות,
היא הענישה,
היא צעקה,
היא השפילה (בפני המשפחה ובפני אנשים אחרים, תוך צעקות זעם וניבולי פה שעליהם אדבר בהמשך)
השנה ניסיתי מאוד קשה לשמח אותה, לתת לה להיות מסופקת ממני, ועבדתי קשה מאוד במשך שבועיים. כל הזמן למדתי מתמטיקה. כל הזמןןןןן. היה לי זמן לעצמי ובהחלט היה לי זמן להיות נערה, אך השקעתי כמות זמן מטורף במתמטיקה, כולל שלוש פעמים בשבוע אצל מורה פרטי.
עם כל העבודה הקשה שלי, יצא שלא הכנתי שיעורים פעם אחת, אז אמא שלי התפוצצה עליי.
"את כישלון, את אכזבה, את משתינה עליי בקשת, את שמה לי ז*ן בעיין, את אוטיסטית" ועוד שלל ניבולים שונים ומעניינים.
אמרתי לה שיש עוד דברים לדבר עליהם והיא אמרה לי: אני אדבר על מה שאני רוצה. אז שקט.
למה.!?!?!
באיזה קטע?!?!?!
היום במקום לשבת על מתמטיקה, ראיתי יוטיוב, וממש עכשיו היא כועסת עליי, היא ביטלה לי את המורה הפרטי. זרקה את העבודה שלי לפח. ביטלה לי את כל החוגים ועכשיו היא רוצה שאני אחשוב מה אני הולכת לעשות עם החיים שלי.
אני? ליטרלי לא ממש יודעת. אני רוצה לעסוק בעולם הבמה, אבל זה לא עבודה יציבה, ועבודה הו כה קשה... אז חשבתי אולי ללמוד פסיכיאטריה.
אמא שלי קראה לי אוטיסטית ברמות אחרות
ואני אפילו לא אוטיסטית. אני סתם אדישה. אם אני אביע רגשות היא תאכל אותי חיה.
מה לעשות? איך לצאת מזה?
HELP ME PLEASE!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות