תודה על זה שאתם קוראים את זה ואני מבזבזת את זמנכם על שטויות אבל אני ממש רוצה לפרוק ואין לי איך...
בת 14 עוד מעט 15 כיתה ט׳
אז השנה החליפו לנו מחנכת ורכזת ואפילו את המנהלת של החטיבה
רוב הכיתה אוהבת את המחנכת שקיבלנו(היא גם הרכזת החדשה)
אבל אני פשוט לא מסוגלת להתחבר אליה בשיעורי חינוך היא מכינה לנו כל מני הפעלות ואני פשוט לא רוצה להשתתף בגלל שאני לא אוהבת את כל הדברים האלו...
אני לא מהילדים שמשתתפים בשיעורים אני תלמידה טובה אפשר לומר של 85 ומעלה
אבל יש לי בעיה שאני לא מסוגלת להפתח לאנשים חדשים יש לי את החברות הקרובות אלי ביותר שאנחנו כבר מהיסודי ביחד אני מדברת עם שאר הילדים בכיתה ויש לנו יחסים טובים אבל אני מרגישה שאף אחד לא מכיר אותי באמת ...
בהפסקות אני עם חברות שלי(3-4 בנות) ואני הילדה הפוזיטיבית שם תמיד צוחקת ומרגישה רצויה(מקובלת ביניהן) וגם עם המשפחה שלי
כשאני באה הביתה אני תמיד מחייכת גם אם זה לא היה היום הטוב ביותר אפילו אם זה היה יום רע אני תמיד מחייכת ואומרת שהכל עבר מצויין
אבל לקראת הערב כשאני כבר סיימתי את כל מה שיש לי לעשות כשאני מול המחשב אני אדם שונה לגמרי
אדם דכאוני ולפעמים אפילו פוגעת בעצמי(קרה רק איזו פעם אחת בגלל שהיה יום ממש קשה),שומעת מוזיקה שילדים שאני מכירה פחות מאזינים אליה כמו lana del rey שנחשבת יותר דכאונית
אני לא יכולה לומר את זה לאנשים כי אני חיה ככה כבר לפחות שנתיים שלוש וזה יהיה ממש מוזר לומר לאנשים שהבן אדם שהם מכירים לא קיים
אני פשוט לא יודעת מה לעשות פשוט רציתי לשפוך
וסליחה שגזלתי מזמנכם המשך יום נעים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות