מאוד קשה לי להתחיל ולהחזיק שיחה וזה מאוד מקשה עליי להכיר ולהתחבר לאנשים חדשים, איך אני משתחרר מזה?

מאז שהייתי ילד קטן תמיד היה לי קשה להתחבר לאנשים, להכיר חברים חדשים ולשמור איתם קשר
תמיד הייתי ילד מאוד מופנם וביישן והייתי מפחד מליצור יותר מידי קשרים
כל החיים מספר החברים הקרובים שהיו לי היה מאוד מצומצם, ברוב התקופות שלי בחיים אני זוכר שהיו לי פחות מ5 חברים וכל פעם אלה היו חברים שונים כי לא הייתי שומר היטב על קשר.
בגלל שאני ביישן ובגלל שהיה לי ממש קשה להתנהג כמו בן אדם בסיטואציות חברתיות כי לא התחברתי לאנשים כמו ששאר האנשים בגיל שלי מתחברים הגעתי לפני כמה שנים למצב שאכלתי כאפה מצלצלת לראש שהעירה אותי קצת ובזכותה הבנתי שהמצב שלי זוועה כשכל החברים המעטים שהיו לי בכיתה ט' ניתקן איתי קשר ונשארתי בלי חברים
בגלל שהייתי מאוד ביישן והיה לי קשה מאוד להכיר חברים חדשים הגעתי למצב שהייתי שנה וחצי בלי חברים בכלל, בעצם היה לי חבר אחד אבל הוא היה מדבר איתי משהו כמו פעם בחודש.
בסוף כיתה י' פגשתי 2 חברים חדשים שאני נמצא איתם בקשר עד היום, אבל לצערי מעבר לשניהם ולחבר שהזכרתי מקודם אין לי יותר חברים קרובים, לא הצלחתי להרחיב את המעגל החברתי שלי מאז ואני תקוע כל הזמן עם אותם שלושה חברים ויוצא רק איתם ועם חברה שבאים לשבת איתם.
קשה לי מאוד לפתח נושאי שיחה ובדרך כלל כשאני נמצא בחברה של האנשים אני רוב הזמן שותק כי פשוט אין לי על מה לדבר או שאני מפחד פשוט לאמר משהו טיפשי.
חברים שלי לרוב מדברים בין עצמם על נושאים שאין לי מה לומר עליהם וכתוצאה מכך אני מרגיש קצת מנודה למרות שאני עם החברים הכי טובים שלי.
כשאני נמצא רק עם אחד מהם יש הרבה מהרגע הזה שנקרא "שתיקה מביכה" וזה מאוד לא נעים לי ובסופו של דבר אני עלול לאבד את החברים הבודדים שיש לי בגלל שאני משעמם ולא מדבר הרבה.
אני רוצה להכיר יותר אנשים ולהיות בן אדם הרבה יותר מעניין ואחד שמדבר לעניין ולא מתנהג כמו טמבל או שותק כל הזמן.
זה מבאס אותי להיות תקוע כל הזמן רק עם אותם אנשים שגם איתם אני לא מדבר הרבה .
איך להשתחרר מהבן אדם הלחוץ והביישן שמתקשה לפתח ולהחזיק שיחה?
יש לי תחומי עניין אבל אני לא מצליח לדבר עליהם ובכלל על הדברים שאני עובר בחיים בהרחבה ובצורה מעניינת והכל יוצא לי בצורה מקוצרת ומשעממת, אני יכול לתאר יום שעבר עליי ב4-5 משפטים בעוד שאנשים אחרים יכול לחפור שעות על איך שעבר עליהם היום.