שלום לכולם
קודם כל אציין בלי לפגוע ביועצים הצעירים יותר אני מודה לכם על הקריאה אבל אשמח שהיועצים הבוגרים יותר ועם נסיון רב יותר במערכות יחסים יתנו עצה.
אני ובעלי לשעבר היינו ביחד כ9 שנים, מיתוכם 5 שנים נשואים ויש לנו שני ילדים קטנים.
נפרדנו לפני כחצי שנה ביוזמתי, בהתחלה הוא מאוד כעס אבל קיבל את זה. יש לציין שזאת לא פרידה ראשונה וגם אחרי שנולד הילד הראשון נפרדנו למספר חודשים וחזרנו על מנת לתת צ'אנס. הסיבה העיקרית שנפרדנו היא שיש בו תכונות שמאוד קשה לי לקבל ולחיות איתן במקביל להדרדרות מתמדת באהבה ובמשיכה אליו.
התהליך של הגירושים קרוב לסיום ודווקא עכשיו ממש לקראת הסוף עולות בי מחשבות האם אני עושה את הדבר הנכון. יש לי געגוע וצורך חזק להיות בזוגיות, והפחד להיות לבד בנוסף לדאגות כלכליות ודאגות שלא אסתדר עם גידול הילדים מאוד מכבידים עליי בזמן האחרון.
האם לתת לזמן לעשות את שלו ולהאמין שתהיה לי מערכת יחסים טובה יותר בהמשך או שאולי עשיתי טעות ולא הייתי צריכה להפרד והייתי צריכה להשאר למרות הקשיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות