היי לכולם
אני בן 32, כשהשתחררתי מהצבא לא עשיתי טיול גדול וככה מצאתי את עצמי בגיל 26 אחרי תואר ראשון נוסע לתאילנד ל-3 שבועות. חזרתי שבור, התחלתי לעבוד בעבודה רצינית רק שכל הזמן חשבתי על כמה אני מתגעגע לתאילנד. כעבור 8 חודשים, בגיל 27, לקחת חל"ת ארוך ועשיתי טיול ארוך של 4 חודשים, חודשיים תאילנד וחודשיים ארצות הברית. חזרתי מבואס אבל מסופק מהטיולים והכי חשוב עם חברים לחיים שהכרתי בתאילנד שמילאו לי את החלל החסר.
5 שנים הסתדרתי בלי תאילנד, עשיתי תואר שני, התחלתי לעבוד בעבודה מכובדת שאני מאוד אוהב ותמיד היה לי מקום גדול בלב לארץ האהובה עלי.
לפני חצי שנה, חבר ילדות שלי הציע לי שנעשה באוקטובר נסיעה של שבועיים לתאילנד, ישר התלהבתי וזה היה בשבילי סגירת מעגל רצינית, עברה עלי חצי שנה מדהימה, הסתובבתי עם חיוך ענקי מהידיעה שבחגים אני חוזר לתאילנד שאני כל כך אוהב. ב6/10/16 נסעתי, חזרתי בשישי בבוקר ואני כבר כמה ימים לא אני. אני רק חושב על הנסיעה הבאה שלי לאי שכל כך אהבתי ומקווה להספיק כבר בפסח או לכל המאוחר בחגים הבאים. רע לי, רצות לי מחשבות על הכיף שם, אני פשוט לא סובל את המציאות פה.
אף אחד לא מבין אותי, אמא שלי חוגגת 60 בעוד שנה, אבא שלי הציע שנעשה כולנו טיול של שבועיים בקיץ וניסה לשחרר ממני הבטחה לבוא. התעצבנתי, אני פשוט לא רואה את עצמי מבזבז ימי חופש על טיול עם המשפחה, כל מה שאני רוצה זה לחזור בחופש שלי לתאילנד ולאי הספציפי שהוא אהבת חיי
רע לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025