היי.. אני בת 16, בכיתה י"א, אף פעם לא היו לי הרבה חברות, לא הייתי מהבנות שכל היום נמצאות אצלן חברות שלי אבל כן אהבו אותי, הקשיבו לי לדברים שאמרתי, אני מרגישה שבשנתיים האחרונות פשוט לאט לאט אנשים מפסיקים לאהוב אותי, אני פשוט יושבת בחדר שלי כל הזמן ושומעת מוזיקה/קוראת, וזה לא שאני לא מנסה, אבל כמעט אף פעם חברות שלי לא יכולות, ונגיד יש פעילויות של הנוער אז אני לא אלך, כי לא יהיה לי עם מי ללכת ואז שם אני אהיה לבד ואני ארגיש גרוע, ואני לא מרגישה בנוח להיכנס לשיחות של אחרים אם הם לא חברים שלי, ויש איזה מישהו, שאנחנו לא בקשר יומיומי ואני אפילו לא חושבת שאני מאוהבת בו (אני לא נמשכת אליו בכלל) אבל הקשר שלנו חשוב לי אז בערך פעם בשבועיים שלושה אני שואלת אותו אם בא לו שנדבר ואז אנחנו נפגשים ומדברים כמה שעות, הוא אף פעם לא נתן לי תחושה שהוא לא רוצה לדבר איתי אבל הוא אף פעם לא יזם, ואני לא רוצה להפסיק לדבר איתו אז אני ממשיכה ליזום פעם ב אבל אני מרגישה חופרת, כי אם הוא היה רוצה קשר הוא היה יוזם, לא? ופשוט קשה לי, ואני עצובה, אני חושבת שפשוט יש לי צורך להרגיש שאוהבים אותי, שאני חשובה לאנשים, סליחה על האורך, הייתי צריכה מקום לפרוק, אם אתם יכולים לעזור לי אני אשמח (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות