שלום לכולם !
לפני שנתיים הכרתי את אהבת חיי נכון ללפני חודשיים
הייתי עם טיסה לכיוון אחד ומרחק נגיעה מלעזוב את הארץ חודש אחרי שהחלטתי להישאר בארץ מנסיבות מסוימות הכרתי אותו... לפניו לא ידעתי כלום על אהבה מי שהייתי איתו לפניו היה כלום ושום דבר
הקשר בינינו היה חזק מאוד וגם האהבה מהר מאוד נשאבתי לזה התנתקתי מחברות מהסביבה והתרכזתי רק בו ובקשר טוטאלית עד שכבר כיביתי את עצמי לגמרי
לאט לאט התגלה האופי הכוחני והקשה שלו הנטיה להיאחז בריבים שהיו ולהציף אותם בהזדמנויות שונות
הזכות והיכולות להעיף אותו מהבית שלו באמצע הלילה
הזכות והיכולות לדבר אלי כאילו אני זבל מהרחוב
ולמרות הכל נשארתי נשארתי כי הייתי עיוורת ומטומטמת ויתרתי על עצמי בשביל מישהו שלא מעריך אותי ... עד לפני חודשיים עוד נלחמתי שנישאר יחד על שהתעוררתי הבנתי איפה אני ונפרדתי ממנו סופית חסמתי אותו ואת המשפחה שלו מכל מקום כדי שבשום מצב הוא לא יחזיר אותי לזה כי זה פשוט אסור לי
עכשיו חודשיים אחרי אני מרגישה שהצלתי את עצמי הצלתי את עצמי מריבים מגירושים מלילות ללא שינה מדאגות וחרדות לגבי העתיד ואני שמחה על כך
מצד שני הכרתי מישהו מקסים חכם בוגר אבל הוא לא מצליח לגעת בי מנטלית ואני לא מאפשרת לו אני פשוט לא שם בכל דייט המוח המפגר שלי אומר בא לי שהאקס ישב בכיסא הזה ולא הוא , הרגע סיימתי איתו דייט ובדרך הביתה באוטו פשוט בכיתי כל הנסיעה חזור
בכיתי כי אני תוהה למה מגיע לו שאני אזכור אותו לטובה בכלל ? למה הוא עוד מתרוצץ לי בראש? אני צריכה לשנוא אותו !
אשמח לשמוע עצות להתמודדות נכונה להמשך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025