אף פעם לא ממש אהבתי בנים. לא היה לי איזה קראש או משהו כזה ולא כזה נמשכתי לבנים, ולא ייחסתי לזה כל כך חשיבות. תמיד אמרתי לעצמי 'זה יבוא כבר וזה יקרה' אבל זה לא קרה. ואז המשיכה לבנות נכנסה. פינטזתי על עצמי עם בנות, גם מינית וגם רומנטית, ושראיתי איזה בת יפה עוברת לידי לא שמתי לב ללבוש שלה או משהו שתמיד כל הבנות שמות לב אליו, אלה לגוף שלה ולדברים אחרים.. שאני רואה וחושבת על בנות זה עושה לי טוב וזה מגרה אותי, ואף פעם לא הייתי באמת במערכת יחסים לא עם בן ולא עם בת, אז אני לא כל כך יודעת, אבל השאלה היא: זה באמת אמיתי או שזה גיל ההתבגרות? או שאני בכלל מושפעת מהסביבה? זה לגיטימי בגיל כזה לדעת? אני כבר ממש לא יודעת מה אני..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















איגיAsk
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

































2026