לפני כמה חודשים הצטרפתי לחבורת ילדים וממש כיף להיות להיות איתם. הם ממש מצחיקים ולוקחים כמעט הכל בצחוק (הם לא נעלבים משום דבר)... הבעיה היא שלמרות שכולנו גרים באותו האזור, אני במרחק 25 דקות של הליכה ברגל (ההורים שלי נורא עסוקים ואין אוטובוס מהבית שלי לאזור שלהם). לפעמים אני שואלת אותם אם הם רוצים לבוא אלי (הם יכולים לבוא ולחזור ביחד ואני תמיד באה וחוזרת עצמאית) והם תמיד עונים "אין לי כוח" או "זה רחוק"..
אני יודעת שבגלל שאני גרה קצת רחוק זה הגיוני שניפגש קרוב אליהם, אבל זה קצת לא הוגן שאני זאת שתמיד צריכה להתפשר.
אני צודקת בכעס שלי? בבקשה תעזרו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות