הלב מרגיש שהוא עומד להתפוצץ והגוף לא עומד בלחץ מתי תחזור לי האמונה באנושות?

עברתי חיים לא קלים, אומצתי, הייתי ילדה בעייתית, ומגיל קטן היו לי חרדות נטישה. אפשר להבין למה
יש לי משפחה מדהימה, שתמיד הייתה שם בשבילי, ותמיד הרגשתי שאני לא מספיק טובה בעינהם או בעיני אף אחד.
עוד מגיל קטן תמיד ירדו עליי על הצבע עור שלי ( אני בחורה שחומה) והטמיעו לי בראש (אנשים זרים, ילדים מביהס) את המחשבה שלעולם לא אהיה טובה כמו כל השאר, אני מקבלת המון מחמאות על המראה שלי אני בסהכ ילדה יפה, יש לי חיוך שיגרום לכם להאמין שאני מאושרת ברמות. אבל בשנה האחרונה הבן זוג שלי עורר אצלי את אותם הרגשות שהיו לי בילדות, סוג של בריונות, אם זה האופי שלי שלא מתאים לו, או הגוף שלי שהוא תמיד מעיר לי עליו.. בדרך כלל אני שוקלת 55 עכשיו אני שוקלת 45 ולא מצליחה לעלות במשקל, אני ילדה שמחה בסהכ ילדה של אהבה שלא יודעת שובע מאהבה ותמיד תתן את הלב שלה, למרות שהחיים חישלו אותי ולימדו אותי שלאף אחד לא מגיע ממני כלום, איכשהו כשהוא לידי אני מתגמדת.
הביטחון העצמי שלי ברצפה, זה מתבטא בהמון דברים, אני חושבת שאני משעממת, טיפשה מוזרה חופרת מציקה רזה מדי לא סקסית קטנונית אחת שנתקעת על דברים, זה פחות או יותר הדברים שנאמרו לי בשנה האחרונה והתחלתי להאמין להם, משהו בצעקות שלו ובאיומים שלו לעזוב הלחיצו אותי וגרמו לי להכבות מבפנים, החשק שלי לחיות כבה, ואני ממש מפחדת שאני מאבדת את הרצון לחיות, ואני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד, אני לא אקח לעצמי את החיים, אבל אני כן אהרוס אותם. כי אין טעם פשוט אין טעם בעולם הזה , אתה נותן את עצמך לבן אדם והדבר היחיד שהוא גומל לך בו זה שהוא מרסק אותך כל פעם מחדש.
לפעמים אני תוהה אם נשארו אנשים , בני אנוש נורמלים מישהו שאפשר לדבר איתו שלא ישפוט אותי לפי איך שאני מרגישה נראית נשמעת
הגוף שלי נכנס ללחץ בכל פעם שהבן זןג שלי נמצא לידי מהסיבה הפשוטה שאני מרגישה לא טוב עם עצמי לידו אני סוג של שונאת אותו קצת בלב, הוא גרם לי להתחיל לעשן סמים, והייתי ילדה טובה וגם זה מלחיץ אותי, כי אני לא מצליחה להפסיק, אומנם זה סמים קלים אבל צורכת את זה על בסיס יום יומי כי זה הדבר היחיד שמחבר בנינו זה הנושא המשותף היחיד שיש לי איתו, לפעמים אני מתחרטת שנתתי לו את הלב הוא עבד כל כך קשה כדי להשיג אותו ובסוף אני זאת שנשארת ריקה.
קיים מישהו בעולם הזה שחושב שקיים בן אדם שיבין אותי?
אני רק צריכה לדעת שמישהו מבין אותי.
כי איתו אי אפשר לדבר אם אני רק מדברת על רגשות הוא ישר אומר לי די תפסיקי עוד פעם לא נמאס לך ואני באמת לא מנסה לחפור או להעיק זה נובע מחוסר ביטחון והוא לא מבין את זה. שהוא זה שגרם לי לחוסר ביטחון בגלל שנתתי לו אפשרות להשפיע עליי, הוא כל כך מלא בביטחון ואני חושבת שממלא אותו כשהוא רואה אותי חלשה. מה אני עושה עם עצמי? איך אני מרימה את עצמי? שמישהו יבטיח לי שהכל יהיה בסדר, כי אני כבר לא יכולה למשוך ככה את הימים שלי.