מרגישה שאני חייבת לפרוק את זה איפשהו.
אני נמצאת במערכת יחסים 4 שנים עם מישהו בן 19,יש לנו מערכת יחסים מאוד טובה ומתחשבת, מאוד אוהבים אבל מאז הצבא נורא קשה להיפגש!
הוא יוצא כל שבועיים או יותר וכזוג שרגיל להיות כל הזמן ביחד זה היה הלם כזה, השירות שלי לא אינטנסיבי ואני חוזרת מוקדם כל יום הביתה.
במשך כל השנים היינו משתפים הרבה תמונות ביחד ומאז הצבא בערך חצי שנה שלא העלתי כלום ובגלל זה אני מקבלת מלא הודעות בכל הרשתות החברתיות מגברים שמתחילים איתי, בנוסף אני מתאמנת הרבה וגם בחדר כושר הרבה מתחילים איתי ועד עכשיו הייתי תמיד איתו ולא שמתי לב בכלל ובטח לא ציפיתי לכמות הזאת!
אז כמובן שאני רושמת לכולם שיש לי חבר אבל לפני חודשיים בערך נשברתי,היה לי קשה להיות כל היום לבד (הרחקתי את כל הסובבים כי תמיד הייתי עם החבר) ולבנות בצבא אני לא מתחברת ואף פעם לא ממש התחברתי לבנות, אז פשוט עניתי למישהו.
הוא התחיל שיחה בקשר למשהו שממש לא נראה כאילו הוא מתחיל איתי ואמרתי טוב פעם אחת אני יענה וזה יגמר בשיחה הזאת.
אז במהלך השיחה שהייתה מאוד מעניינת הוא החמיא לי והבנתי שכן, גם הוא מתחיל איתי אז פשוט סיימתי את השיחה ולא אמרתי שיש לי חבר.
אחרי כמה ימים הוא שלח הודעה שוב על משהו רנדומלי שממש עניין אותי ודיברנו שעות אבל בלב ידעתי שאין לזה סיכוי ואני פשוט לא יענה יותר.
אחרי כמה ימים שהוא לא שלח כלום שלחתי הודעה. הרגשתי זוועה אבל היה לי כיף לדבר עם מישהו.
אז מאז עבר חודשיים ונורא קשה לי לרשום את זה אבל ממש נדלקתי עליו.. אני מרגישה כל כך רע!
אני באמת עובדת עצות.
אני מתלבטת אולי הגיע הזמן למשהו חדש ועדין צרב לי הלב שרשמתי את השורה הזאת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות