אני מכיר את זוגתי מעל שנתיים וחצי. אנחנו מאורסים כי הבנו שאנחנו משלימים אחד את השני והופכים להיות אנשים טובים יותר. אנחנו חולמים גבוה (מבחינת השכלה ועבודה) בגלל התמיכה שאנחנו נותנים אחד לשני.
הבעיה הינה יחסי המין.
בהתחלה כל מפגש שלנו היה עם מין. פחדנו שהמפגשים שלנו יתחילו ללבוש צורה של פורקן מיני בלבד ולכן התחלנו להוריד הילוך. התארסנו, עברנו לגור ביחד (לפני שישה חודשים), וכעת המין מפעם פעמיים בשבוע ירד לפעם בחודש, וגם זה לא בטוח.
דיברתי איתה על המצב, והיא מאשימה אותי באנוכיות. באופן כללי שנינו עובדים קשה ולכן כשמגיעים הביתה בערב יש מעט כוח. אם זאת, לאחרונה היא הייתה חולה ונאלצה לקחת כדורי אנטיביוטיקה חזקים אשר הורידו את יעילות הכדורים נגד ההריון, מיד לאחר הבראתה היא חלתה בדלקת שתן חריפה. כל הסיטואציה מנעה מאיתנו לקיום יחסים.
גרעין הבעיה הינו שהיא נגעלת מאיבר מין גברי (לכן מין אוראלי לא בא בחשבון). אני נאלץ לאונן, היא מודעת לזה, וכועסת עלי שאני לא מוכן לחכות. הבהרתי לה שהמבנה הביולוגי של הגבר (במיוחד בגיל צעיר כשלנו) דורש ממנו קיום יחסי מין, אך היא לא מקבלת זאת.
אני מכבד אותה, ומכבד אם היא אומרת לא, אך המצב נראה לי מוגזם. הפתרון היחידי שחשבתי עליו הינו ששנינו נלך לסקסולוג/ית.
אני טועה? האם זו סיטואציה נורמלית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות