אני רק אתחיל ואומר שאני ילדה שמבחינת מצב חברתי בסדר גמור יש לי חברות עם הבנים אני מדברת פחות.
אני מרגישה בתקופה האחרונה מאוד חנוקה , כאילו "מתה" מבפנים. אני נמצאת בכיתה שיש בה הרבהה עומס ואני מרגישה שלא קורה לי משהו בחיים מעבר לזה. אני מסתכלת על חלק מהחברות שלי ומקנאה שיש להן איזה בן לדבר איתו, מישהו חדש שאת יכולה לסמוך עליו ולאהוב אותו. לי לעומת זאת , אין את זה. השיחות שלי זה פשוט עם חברות ולא מעבר לזה. אולי מידי פעם עם בנים מהכיתה אבל לא יותר מזה. אני מרגישה שאני צריכה משהו חדש בחיים, סיבה לקום בבוקר כי אני כאילו במין לופ כזה של שגרה נוראית שחוזרת על עצמה ואני גם מרגישה שאני בשלה נפשית כבר לחבר. הבעיה היא שהבנים בכיתה שלנו מאוד קשים , ציניים ורעים לפעמים ולא יוצא מצב שאנחנו נמצאים עם ילדים אחרים מכיתות אחרות.
אשמח לכל עצה שהיא , כי אני כבר דיי התיאשתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות