בחודשים האחרונים התחילו לי התקפי אכילה בלתי נשלטים, אני סובלת מהפרעת אכילה?

שלום. אני נואשת לעזרה. לפני יותר מחצי שנה התחלתי דיאטה והורדתי 27 קילו (שקלתי 98 בגובה 163, והגעתי ל71) באמצע הדיאטה והתכוונתי להמשיך לרדת, אבל הירידה עצרה. התפריט היה טוב ובריא- פחמימות מלאות, חלבונים רזים ועוד.. אני יודעת הכל על תזונה, קראתי המון ואני בקיאה מאוד, והייתי בליווי דיאטנית, והיתה לי מוטיבציה מטורפת אז כמעט לא שברתי את התפריט והכל היה טוב ויפה. יש לציין שאני לא בן אדם עצוב, אבל היו לי טראומות בחיים (שאולי אני מדחיקה, לא יודעת לא חושבת על זה) וכל החיים שלי הייתי בעודף משקל. בחיים לא הייתי במשקל תקין. יש לי התקפי אכילה ולפי מה שקראתי התסמונת שלי נקראת "אכילה כפייתית" (התקפי אכילה בולמוסים בלי להקיא או לשלשל), למרות ששנה שעברה ולפני שנתיים ושלוש (במשך כמה שנים) הייתי אוכלת התקפי אכילה מרובים ושותה תה תיבטי ונוטלת כדורים משלשלים (כמובן בלי מרשם כדי להפטר מהעודפים), אגב- לא רזיתי בזכות זה. לאחרונה גם אובחנתי בעלת שחלות פוליציסטיות.
עכשיו לחלק העצוב יותר- בחודשים האחרונים התחילו לי התקפי אכילה בלתי נשלטים, כאילו השטן נכנס בי ואומר "תאכלי והרבה", ואני לא יכולה להפסיק וזה יכול להגיע לאלפי קלוריות בחצי שעה!! אני יודעת איך להפסיק את ההתקפים אבל בזמן אמת לא מצליחה. משהו בי אומר- תאכלי והכל! אני לא מפסיקה עד שהכל נגמר או שבא לי כבר להקיא מכמות האוכל. בדרך כלל זה לחם מלא עם שוקולד חמאת בוטנים, וזה יכול להיות גם קוטג דייסה בריאה או כל דבר. אין דרך להוציא דברים משמינים מהבית, וגם כשאין אני אוכלת דברים אחרים שגם הם משמינים בכמות, גם קוטג יכול להשמין.
בגלל ההתקפים האלה עליתי 10 קילו (אני שוקלת 81!) וזה מאוד מעציב אותי כי היה לי מאוד קשה לרדת והכל הולך לטימיון, אבל המטרה שלי עדין בראש גם כשאני אוכלת שוקולד ואני לא מתכוונת לוותר לעצמי. אני נשבעתי לעצמי ואני מאמינה בעצמי שאגיע למשקל תקין! אין לי שנאה עצמית, אבל מאוד הייתי רוצה גוף נורמלי, אפילו לא רזה. רק תקין. אני מוכנה לעשות כמעט הכל כדי להגיע למטרה הזאת, אבל אין לי כסף לזה,
לכן אני רוצה לשאול- זאת הפרעת אכילה אמיתית? אני יכולה לקבל הפניה מדיאטנית לטיפול בהפרעות אכילה? (זה יהיה חינם אם אקבל הפנייה. זה מה שאני צריכה).