היי, אני בת 17. אני כותבת את זה כי אני נואשת לתשובה ולמבט מבחוץ על החוויה שלי.
מהחודש השביעי של 2025 שזה תחילת החופש הגדול התחלתי לרדת במשקל. הייתי בת 16 וחצי.
שקלתי 117 קילו, שזה הרבה.
אבל לא חיפשתי ממש תירוצים, עשיתי מה שכתוב על הנייר.
ונתקעתי לא הרבה אבל שמרתי על תזונה ועל הליכות כל יום.
בשיא שלי ירדתי מעל ל30 קילו.
אבל זה לא בא בלי מחיר, אנשים אומרים שאני אמורה להרגיש טוב עם הגוף שלי.
ומבחינה אסטתית אני מבינה את סטנדרט היופי אבל זה לא נותן ולא היה המוטיבציה שלי. זה היה נטו בריאותי.
אבל ככל שזה השתפר והבדיקות דם הראו שיפור יחסי ככה אני הרגשתי רע יותר ויותר עם החיים שלי.
זה לא שימח אותי, והמראה לא שימח אותי.
פיתחתי שינאה חזקה לגוף שלי שלא הייתה לי לפני.
כל יום בכיתי, לרוב יותר מפעם אחת. אחרי החודש החמישי זה כבר היה בקרשים אבל משכתי את זה.
בחודש השביעי הפסקתי לגמרי כי נפשית לא יכלתי להחזיק את זה יותר, אבל ציפיתי שזה יתן לי קצת מרווח נפשי או חופש אבל זה לא עזר נפשית, וגם התחלתי לעלות במשקל בחזרה.
ועד עכשיו זה מתדרדר ואני מרגישה עייפה מזה כל כך. אני לא יודעת מה לעשות, אני עייפה מלחיות ככה. נמאס לי שהגוף שלי הוא פרוייקט, נמאס לי לבכות כל הזמן, נמאס לי ששום דבר לא משמח אותי יותר. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי בכנות. אני אשמח לעצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2026