היי, בעיצומו של משבר שאני עוברת בחרתי לשתף חלקית את הסיפור שלי. הייתה לי ילדות טובה ומאושרת, הייתי קצת מוזרה אבל באמת שלא היה לי אכפת. משפחה טובה מבוססת כלכלית והכל שמח. כשהגעתי לחטיבה פטרו את אבא, וההורים שלי חוו משברים והתחילו לריב בלי הפסקה. מוציאים את התסכול אחד על השני כשאני שומעת את הכל מהחדר. ההתמודדות שלי היתה פשוט להכחיש הכל, בדיוק כמו שהם היו רבים וממשיכים כאילו הכל כרגיל, אני הייתי ממשיכה כרגיל, אבל זה פגע בי עמוקות. הסתגרתי ופיתחתי לעצמי עולם דמיוני משלי. התנתקתי ממי שאני באמת והשארתי את עצמי רק לפנטזיות שמתעלמות מהמציאות הכואבת. הייתי כביכול נורמלית מהחוץ, מופנמת, אבל מבפנים הכל רק הדרדר. פיתחתי ביקורת עצמית גבוהה מאוד, אכזבה מהמציאות וחוסר בטחון עצמי. התרחקתי מהחברות, מההורים, הייתי לבד בעולם ושכנעתי את עצמי שהכל בסדר. אף אחד לא מכיר אותי באמת, וזה מתסכל אותי. אני חסרת שמחת חיים וכמה שאני מנסה להשתחרר מהכל אני פשוט לא מצליחה. איך מישהו יוכל להבין את כל הדברים האלה ולאהוב אותי? אין בי כלום אמיתי, הכל נמצא בראש שלי. הלוואי שיכולתי לחזור לאותה נקודה שבה הכל השתנה ולא לתת לזה לקרות, אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025