אני מרגישה שהזמן עובר ואני כל כך רוצה כבר למצוא מישהו שאהיה איתי שיאהב אותי יחזק

היי אני רוצה לשתף ולפרוק בו זמנית על מה שעובר עליי אשמח לקבל חיזוקים ואף טיפים ..
אני בת 23 כן כן 23 מעולם לא היה לי קשר רציני שנמשך שהתקדם אפילו להתנשק וגם מן הסתם לא סטוצים (אני הכי רחוקה מזה לא יכולה שסתם ככה גבר יגע בי)
אני מרגישה שהזמן עובר ואני כל כך רוצה כבר למצוא מישהו שאהיה איתי שיאהב אותי יחזק אותי כשאצטרך ואני יהנה איתו וככה כמובן אני כלפיו, אבל כלום לא קורה אני יוצאת מבלה וגברים לא כל כך מתחילים איתי . אני יוצאת עם בנות שנראות טוב והמבטים מופנים רק אליהם מתחילים איתם ואיתי שום דבר! זה לא רק איתם זה עם עוד בנות שאני יוצאת זה ככה כבר קרוב לשנה אם לא יותר ולא חייב שיתחילו איתם יש להם קשרים כן מפתחים איתם דברים כן קורה שיש מישהו בחיים שלהם .
אני מרגישה עצובה ומיואשת נכון אין טעם לרוץ אחרי זה אבל עדיין בא לי לפחות שיראו לי שמתחילים איתי גם לי בא להרגיש אישה שרוצים להכיר אותה ..
איפה שאני לומדת היה גבר בעניין שלי משום מה זה התקלקל ממש ככה הוא גם אמר זאתממש מזמן ואני לא ידעתי איך לתפוס את ההתנהגות שלו אבל לא משנה כנראה זה לא אמור להיות זה ,למרות שהייתי ממש רוצה אותו הוא לטעמי ומושך אותי וחכם באמת שאחלה גבר אבל פעם כן אומר לי שלום פעם לא פעם מסתכל עלי ועכשיו כבר כמעט ולא יותר נכון כשיש שיעורים ספיציפיים הוא כן מדבר והאמת ש ככה זה רובם אלא שלומדים איתי שבא להם מדברים איתי שלא אז לא(אולי אני נראת להם דפוקה עם התגובות שלי אבל זה מה יש אי אפשר להתנהל רק איך שהם רוצים או שבן אדם ישר ויגיד שלום כמו בן אדם או שלא יגיד בכלל), ואני התרגלתי אז כבר לא אומרת להם שלום וכשבא להם שיגידו לבד .אבל לגבי הבחור באמת שהייתי רוצה אותו אבל כנראה פספסתי כי כנראה יש משהי אחרת בעניין שלו והוא פחות מסתכל עליי והיא לומדת איתנו . והוא כבר לא מראה לי עניין. בקיצור לשאלתי למה זה קורה לי ,אני בחורה הכי זורמת כשצריך ובאלי מן הסתם חברמנית נראת טוב ככה לפחות אני מבינה מהסביבה ,אבל מצד שני אמא שלי זאת שאולי מורידה לי את הביטחון העצמי היא לא תחמיא לי ותגיד אם אני נראת טוב אלא רק את חמודה או לא תעודד אותי להצליח בלימודים רק תגיד ש היום חייב ללמוד ואם אני נכשלת אז היא לא תעלה אותי ותגיד לא נורא ותגיד במקום אולי לא תתקבלי לתואר בקיצור אני לא אשקר זה מוריד לי הרבה אז הייתי מדברת איתה המון שזה משפיע עליי ומוריד לי את הביטחון העצמי שלי ולמה היא ככה אין לה תשובה ואם אני משתפת אותה על גברים היא אומרת שזה וזר או לא יודעת למה זה ככה אצלך ,ומצד שני תגיד כל אלה לא גברים אלא סתם..
לא משנה הכי חשוב לי למה גברים לא מתחילים איתי למהה? באמת מה חסר לי למה לאחרות מגיע ולי לא .
אני יוצאת מראה עניין מחייכת עושה מבטים ויכולה רק להמשיך ולהתבונן זה פשוט נשמע לי עצוב וכבר התייאשתי אשמח לקבל טיפים.