איך אדם עם תושייה ועשייה מגיע סופו והוא מתייאש?

היי. אני בחור של עשייה והתמודדויות בעולם האישי והעיסקי כבר שנים. מנסה המון דברים שעולים לי בכסף, זמן ועצבים שבמבחן התוצאה לא מצליחים. לפני 3 שנים הבנתי שאני תקועה ואני חייבת לראות מה אני יכולה לשנותכדי להתקדם ןלהרחיב את התודעה. אומנם הויסות הריגשי יותר טוב אך יש דברים שמגרים לי את המערכת הלימבית וגורמים לי להרגיש גרוע. כמו העובדה שמנצלים אותי ומשפילים אותי בדיוק כמו שהוריי עשו לי. החוויות האלה של הניצול חוזרות לי בהרבה סיטואציות בחיים. אני אומנם שמה גבולות, אך אחרים מוצאים פירצות ומנצלים, משפילים, מאיימים וסוחטים אותי. היום אני מרגישה גרוע. חוויות הילדות צפות ואני חיה באיום תמידי כמאין מעגל הישרדותי בסולם הכי נמוך בפירמידה של מאסלו. לוקחת אחריות טך מרגישה שנדפקתי, שאין אף אחד שמאמין בי. אציין, שבשנה האחרונה אני ממש מתבודדת ואינני יכולה לסבול אנרגיות שליליות לידי ושאני חוסמת חברים שכבר לא נראים לי או אנשים שמעלים לגבי ספקות ולא מאמינים בי. גם בעסקים עובדים מנסים לנצל, להשפיל, לאיים ומה לא.. בזה הרגע אחרי שכבר שנה ממש רע לי מרגעשה שזה רק מתעצם. אציין, שעד לפני שנה הייץי אדם עם הרבה תושייה. נופלת מלאאאא אבל קמה. זהו, אין לי כח. אני מותשת.
בנוסף, אספר כי גדלתי בבית שהיינו 4 ילדים. 2 אחים בנים, אני ןאח נוסף צעיר והבית הוא שובינסטי ופרימיטיבי.. גדלתי במכות, חגורות, השפלות, זוגיות בעייתית בין הוריי, כיבו עליי סיגריות, התעללו בי נפשית, נעלו אותי בבית. אמי עד היום עושה איתי תחרות בקבלת תשןמת הלב של אחיי. ואבי היה מרביץ לי כאילו אין מחר. משפיל אותי ליד האחים שלי ומוציא עליי את זעמו. כיום אינני משברת עם הוריי ו2 אחיי הגדולים כבר 3 חודשים.
אוסיף, בנובמבר 2014 גיליתי לעצמי גוש בבלוטת הלימפה. יש לי שם דקירות ושריפות וזה די ברור לי שזאת המחלה הארורה, הגוף שלי גם עבר שינויים פיזיםם בשלוש שנים האלה. הבטן שלי התנפחה, אזור התחתון האגן והשחלות התרחב והחזה שלי מרגיש שאני כל הזמן במחזור והנפיחות לא יורדת. כלומר, מרגישה כל החודש הורמונלית. אונם זה כביכול ולכאורה ספיקולציות אך כל אדם מכיר את גופו. אני יודעת שזאת המחלה.
אני יודעת שאני קרובה לשלם את המחיר. אני ץמיד אומרת אם הוא בוחר לקחץ אותי שם למעלה שזה יהיה לפחות בלי סבל.
תודה לכם שאתם קוראים שורות אלה. ושותפים לכאבי.