קשר עם בחור לא דתי אבל כיום יש לו חברה

הי, אני יודעת כבר התייעצתי ודיברתי עם המון אנשים אשמח להצעתכם.
אני בחורה דתייה בת 24, הכרתי מישהו חילוני דרך קבוצה בערך שנתיים, התיידדנו לא חברים הכי טובים, חיבבתי אותו שמתי לב שהוא מאוד מחבב את חברה שלי
לכן לא התערבתי למרות שאהבתי אותו מאוד.התיידדנו, ובתקופה האחרונה ב9 חודשים האחרונים התקרבנו מאוד אחד לשנייה, היינו בכל מיני אירועים ביחד, באחד האירועים שמתי לב שהוא מסתכל עלי ומתייחס אליי אחרת, ממה שהייתי פעם. הבחנתי בזה שישבנו ביחד. היינו ביחד באיזה בית קפה בירושלים עם כולם, הייתי צריכה ללכת הביתה, הוא התעצבן למה אני הולכת? אז אמרתי שאם לא אלך אני אפספס את האוטובוס, ואז אחרי שהתעקשתי ללכת הוא אמר לי משהו בסגנון:''את אוהבת אותי כמו שאני..'' סוג של פליטת פה אני ועוד שתי בנות שומעות, ואני לא מבינה, מה העניין? ואז הוא משתתק ואז אני עונה בצחוק.. ''כן כמובן שאני אוהבת'' ואחכ אני בורחת הביתה ובכל הדרך הביתה באוטובוס אני בוכה כי זה באמת נכון. אבל אני לא יודעת, אם הוא התכוון לזה כידידים או חברים, כמשהו מעבר? או שהוא פשוט מתבייש בגלל שאני בחורה דתייה והוא יודע שזה לא יקרה בינינו פשוט. 4 חודשים אני לא מדברת איתו, לא שומעת ממנו. עד שיש לו יום הולדת אני כמובן כותבת ברכה ואני שואלת אותו אם הוא רוצה לדבר איתי או להתייעץ, כדי להבין אולי אוציא ממני רמז למה הוא אמר לי את מה שהוא אמר? אז כלום חוץ מ:''איזה מקסימה את''
ושמתי לב להתנהגות שלו כלפי שבגלל שאני דתייה, אני לא ממש מתחבקת אז הוא ידע את זה, אז הוא תמיד אמר ש''איזה באסה שאת לא מתחבקת'' אז אני תמיד אומרת לו שכאשר אמצא את הבן זוג שלי אני אחבק אותו, הוא שתק. כל הזמן הרצון הזה של 'לגעת בי'' ואולי זה סתם בתור ידידים.
ובחודשים הבאים ניסיתי למצוא רמז כדי לבדוק, אבל בסוף הבנתי שאולי עדיף ככה שלא יקרה כלום גם ככה הוא לא דתי, למרות שגיליתי שאהבתי אותו וזה לא יסתדר אף פעם.
ואז הייתה שבת שכל החברים נפגשו לפני זה סבתא שלי נפטרה התלבטתי ללכת אז הוא שולח הודעה שהוא ישמח אם אגיע, ומצטער על סבתא שלי, רציתי לבכות שאולי זה רמז. אני מגיעה שוב אותם רמזים, עד שאחכ הוא מוציא אותי החוצה אנחנו יושבים, אני כמעט אומרת לו הכול אבל משתפנת בסוף הוא מדבר עם חברים שלו בזמן שאנחנו מתיישבים ומדבר איתם על טינדר, ואז אני מגלה שפשוט עדיף בכלל להתייחס אליו כי הוא פשוט לא רציני, ושהוא במילא לא מאמין באהבה אמיתית, אז אמרתי לו ''שאני מאוכזבת ממנו שלא חשבתי שהוא כזה''עד שלמחרת אני שמה לב שהוא מדבר עם בנות אחרות, וגם היחס שלו לחברה שלי שהתחתנה כבר, וידעתי שהוא היה מאוהב בה פעם אמרתי ש:''טוב אולי זה היה סתם'' והייתי ממש עצובה השבת נגמרה, הייתי אמורה לנסוע הביתה עם בחור אחד לטרמפ בסוף נסעתי איתו ועם חבר שלו, והגענו למלא נושאים די שטותיים והתחלתי לשאול אותו אם זה נכון שהוא פעם היה מאוהב בחברה שלי אז הוא אמר שכן, וידעתי. אז התחלתי בדרך אגב לשאול אם אי פעם הוא היה חושב לצאת עם בחורה דתייה, ואז הוא אמר שכן. והתחלנו פתאום לדבר על מי היינו משדכים אחד, אז התווכחנו, כי אני לא רציתי להגיד לו את מי הייתי משדכת לו.. והוא לא רצה להגיד לי גם. אז הגענו לתחנת אוטובוס, האוטובוס שלו עדיין לא הגיע שלי התעכב ב15 דקות. אז הוא מציע לי שנלך לשבת באיזשהוא מקום, ואני התעקשתי שאני לא רוצה. הוא שואל כמה פעמים ואני נחרצת בדעתי בסוף הוא הולך אני נפרדת ממנו בחיבוק. ואני משתוקקת שישאר אבל אני נשארת נטועה במקומי, האוטובוס מגיע, אני רואה אותו דרך החלון שלו אבל הוא חולף על פני, וזהו נגמר אני עוזבת את התחנה. אחרי שבוע וחצי אני לא מדברת איתו עד שאני מחליטה לומר שאני מתנצלת שהלכתי ואשמח אם באמת נשב באיזשהוא מקום יחדיו, הוא השיב ושמח מאוד. הוא שאל מתי נגמר הפסיכומטרי שלי.. אז אמרתי שאני עסוקה עד אפריל בסופו של דבר. הקשר בינינו מתנתק עד הפסיכומטרי אני שולחת לו הודעה לא ממש מגיב, מסנן. אני בצער עליו, בצער על שום דבר שלא קרה. אחרי 3 חודשים אני מגלה שיש לו חברה אחרת, ואני עצובה נורא, היום אני כבר לא בקשר עם הקבוצה כי קשה לי נורא לראות אותו שם, אני לא מסוגלת פשוט לחשוב שלא קרה כלום, שהכול המצאתי ודמיינתי, והיה כל-כך טוב כנראה שלא טוב מספיק.
ידיד שלי שהוא לא דתי, אמר שלטענתו אפשר להבין את זה לשני הצדדים או שהוא ראה בי ידידה או שמעבר.. ואין לו מושג וזה לא משנה אני צריכה להמשיך הלאה..
אבל אני לא מצליחה להבין, אני יודעת איך ידידים מתנהגים אם היינו ידידים הוא היה מספר לי הכול, או היה נותן לי כיף, אבל כל הזמן הייתה הרגשה של מעבר.
אני יודעת שאני צריכה אבל ייתכן שהוא אהב אותי פעם? ייתכן שפשוט החמצתי אותו? וברור שאני לא צריכה להגיד לו כלום.
אבל האם אפשר לדעת בוודאות שהוא אהב אותי? או שאולי הוא אהב את חברה שלי והשתמש בי. זה פשוט לא ייתכן, האם הוא ויתר עלי בגלל הדת?איך אני מוציאה אותו מהראש שלי?