ני בת 14ושמונה חודשים
אני כל חיי הייתי נמשכת אך ורק לבנים. דמיינתי משפחה וילדים וחיים שלמים והתאהבתי כמה פעמים בחיי. אני בן אדם מאוד חסר ביטחון ועם הערכה עצמית נמוכה. לא נעים לי לדבר על בנים שאני מאוהבת בהם או שיש לי קראש עליהם אני פשוט לא מרגישה ראויה.....
אני כל החיים בסביבת בנות והן תמיד היו האוזן קשבת שלי.תמיד.בחיים לא הייתה לי שיחה עם בן חוץ מאבא שלי ואם בן היה מנסה לפתח שיחה הייתי צוחקת ממבוכה ומנסה לסיים את השיחה כמה שיותר מהר.
הנשיקה הראשונה שלי הייתה עם מישהו שאני בכלל לא מכירה.
אני מאוהבת במישהו שלוש שנים כבר והוא לא יודע כלום ובזמן האחרון ירד לי קצת ממנו אבל לא משנה מה אני עדיין אתנהג כמו מטומטמת ויהיה נבוכה לידו ואנסה להתנהג שונה.
אני באופי שלי בן אדם שעושה סיפור מכל שטות והיו לי רגעים קשים החיים והם נגמרו כמו למשל התקפי חרדה שלא יכלתי לצאת מהבית בגללם וכו..
החיים שלי השתנו מאז שהלכתי למצעד הגאווה רק כדי לתמוך בלבד
ולאחר יומיים שלושה, אני פשוט זוכרת את עצמי מבולבלת מינית
פעם אחת נמשכתי לבנות מינית פעם אחת רגשית.
זה כל פעם משתנה.
אני לא רוצה אישה לחיים.
אני סבורה שאני מרגישה ככה משום שנשים תמיד היו אלה שהבינו אותי ותמיד פניתי לחברות בעת צרה. וגם אבא שלי כל הזמן טרח להטיף לי כמה בנים זה דבר רע ואפילו פעם אחת עקב אחריי.
עולם הגברים לא כל כך ידוע לי
אני בחרדות מטורפות ואני לא רוצה להיות כזו אני לא מזהה את עצמי אני לא אוכלת כלום והתחלתי להתנהג בצורה אובדנית.
מישהו שיעזור לי?
בבקשה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות