לא מרגישה בנוח אצלו בבית ולא מסתדרת עם אמא שלו, איך להמשיך את הזוגיות מפה?

שלום,
קודם כל אציג את עצמי אני בת 22 מהמרכז, בן זוגי גר במרחק של שעה בתחבורה ציבורית וברכב זה יכול לקחת 20 דקות. שנינו עובדים בעבודה מסודרת, נפגשים בדר"כ באזור ת"א מה שקרוב לשנינו וסופ"ש ישנים ביחד פעם אני אצלו פעם הוא אצלי.
לי יש רישיון פשוט עדיין לא קניתי רכב והוא עדיין בתהליך הוצאת הרישיון,
יש הרבה חסרונות בקשר שגרמו לנו כמעט להיפרד:
יש לציין שהוא בא ממשפחה פרסית שאימו מאוד קשה בהתנהגותה כלפי, היא עושה מכל דבר סרט והמולה.
דוגמה 1; אני באה אליו סופ"ש הוריה נכנסים בדלת אנשים מבוגרים, קורה שיוצא לי לומר שלום מהאוויר ולא בהכרח לבוא תמיד ולתת נשיקה בלחי/חיבוק, הם יוצאים מהדלת ואני אקבל מאמא שלו נזיפות.
דוגמה 2; הרבה פעמים היא חושבת שהיא יכולה לנהל לבן זוג שלי את החיים למשל יום שישי אומרת לו תעזור לי בסידורים לבית, אם אתה יוצא עכשיו אני לא עושה לך כביסה יותר. *הבן זוג שלי לא אוהב שאני מתערבת בזה אבל זה ממש עצבן אותי, לפעמים זה בא על חשבון הפגישות שלנו.
דוגמה 3; הבנתי ממנו שאמא שלו אמרה שהיא פחות מעוניינת שאני אגיע לביתם כי האחים שלו לא מרגישים בנוח לידי, אולי באמת מהסיבה שאני לא שואלת לשלומם. עכשיו למה לבוא בחוסר טאקט ולהגיד דבר כזה? כאילו היא חושבת שאחר כך זה ביניהם ואני לא ידע מזה כלום? עכשיו זה עוד מלא דברים, אני יכולה לרשום פה עוד הרבה וזה סתם יראה חפירה אז אני לא מעדיפה שלא. אני מגיעה למצב שאני באה אליו בימי שישי/שבת ואני לא מרגישה בנוח, לא מרגישה בנוח אפילו לקחת לי כוס מים מהמטבח. הבן זוג שלי אומר לי 'תתחילי להרגיש בנוח, הקשר לא יראה טוב כשאת לא מסתדרת אצלי' הוא צודק אבל איך אני ארגיש כך שהיא לא נותת לי את ההרגשה הזאת? יש לציין שהמשפחה מצד אבא שלו הרבה יותר חברותיים, יותר נחמדים איתי, צוחקים באמת אף פעם לא שמעתי שהם מרכלים עלי.
היום הבן זוג שלי ואני ישבנו דיברנו על החסרונות והיתרונות שלנו בקשר, ניסינו להבין את הרצונות של אחד השני. הוא טוען שכשאני מגיעה לבית שלו ונכנסת בדלת אני צריכה לשאול את האחים שלו מה שלומם או איך עבר היום וכו'...
עכשיו אף אחד מהם לא מדבר איתי, אני לא מרגישה קשורה. אחיו בן 10, אחותו בת 15 ויש לו עוד אח שהוא בצבא שאנחנו כן אומרים מה נשמע פה ושם.
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה האגו הזה? למה את לא מתעניינת?
כי אני לא מרגישה בנוח אצלו כאילו אם אני אהיה אצל הדודים שלו מצד אביו אני הכי אתחבר אליהם אצחק וזה ולא יודעת המשפחה של אמא שלו שקטים, לא מנסים להתחבר ואני קשה לי להתחבר לאנשים שלא מראים לי נכונות לכך.
כמה פעמים הערתי לו גם על ההתנהגות של אמא שלו כלפי ואומר לי שאני אתעלם ממנה וזה תקופה זמנית עד שנעבור לדירה משלנו שרק ה' יודע כמה זמן זה ייקח.
לי נמאס לסבול, כל פעם שהיא מנסה לשנות אותי בהתנהגות שלי כלפי ההורים שלה או כל דבר אחר בא לי פשוט להגיב לה בצעקה ואני שומרת את הדברים בפה.
איך ממשיכים ככה לנהל זוגיות?

תודה והמשך שבוע טוב