שלום לכולם,
אני סטודנט שנה שלישית בחוץ לארץ לתואר כפול בהנדסה מכאנית ורפואה.
התואר מאוד קשה ואינני מחזיק מעמד, אני לא מרגיש שיש לי חיים, במיוחד לא לבן 23.
עקב ישיבה מרובה (ללמוד),מחסור בפעילות גופנית, וחוסר שינה עקב הלימודים והלחץ
של מבחנים כל שבוע, הגעתי למצב בריאותי ונפשי מאוד גרוע. כל יום כמעט נגמר בבכי ומחסור במוטיבציה להמשיך.
אין לי חברים בכלל, ונורא קשה להתחבר למישהו באוניברסיטה בגלל שכולם אחד נגד השני, כולם רוצים שהאחר יכשל, בגלל שכדי להמשיך בתואר לרפואה צריך להיות ב15 אחוז העליון בתואר להנדסה.
אני נורא מתחרט שבאתי ללמוד באוניברסיטה כה תחרותית, ואחרי שיחת נפש עם עצמי, החלטתי שלא אשרוד עוד שבע שנים עד סוף התואר (סה"כ תשע).
ביזבזתי שלוש שנים מחיי על הלימודים בנוסף לסכום כסף לא קטן (שהוריי תרמו חלק ממנו), אך עדיף לפרוש עכשיו מאשר בעוד שנה או שנתיים כשאכנס לחובות עוד יותר גדולות.
שלשום סיפרתי להוריי שאינני מתכוון להמשיך את הלימודים לאחר סמסטר זה.
הוריי אמרו לי בסקייפ שאני לוזר ושאין לי שכל, וניתקו לי בפרצוף, במקום לשקול את האפשרויות ולראות מה אוכל לעשות הלאה. לא דיברנו מאז.
אני יודע שסמסטר הבא אלך לעבוד ואחזיר את הכסף שהלוותי מהוריי (מעל למאה אלף שקל...), בשנה אחת אוכל להרוויח את הסכום כסף הזה, ואז אמשיך לחיים משלי.
טוב בעיקר רציתי לפרוק, כי אין לי עם מי לדבר...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025