היי, יש לי חבר שהיום קיבל גיבוש ליחידה מובחרת בצבא.
אני הכי מאושרת ושמחה בשבילו בעולם, זה מה שהוא הכי רצה.
והוא קיבל אותו, עם כל המאמצים שלו, ואני מסתכלת על עצמי.
כיתה יא' שאפילו היסטוריה לא מסוגלת לעבור, מרגישה כל כך קטנה ומעפנה פשוט ככה.
אפילו לא יכולה להסביר את ההרגשה הזאת, לכל מקום ההרגשות השליליות והמחשבות האלו נכנסות לי.
אפילו עם חבר שלי!
תמיד התחושת ביטחון הנמוכה שלי פוגעת לי בהרבה דברים,
כאלו למה אחרים כן יכולים, ואני לא?!
למה אני פשוט לא מסוגלת.. למה לאחרים יש סיפורי הצלחה ואני לא יכולה לחשוב על עצמי גם בתור אחת כזאת..?
גם כשאני מנסה לחשוב על הצד הכי טוב והכי חיובי, הדבר הכי קטן שאני מסתכלת בו אצל אחרים ואני לא רואה אותו בי,זה עוד יותר מוריד את הביטחון שלי.
את הערכה העצמית לגביי ,
אני יודעת שאני לא צריכה להסתכל על אחרים, אבל קשה לי לחשוב על זה שאני לא רואה בי שום דבר טוב... זה הרגשה מגעילה, הרגשה שאתה לא שווה שום דבר.
איך נפתרים מזה, ולמה זה קורה לי תמיד...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025