פלאשבקים של זכרון מטושטש מלילה של שיכרות לא מרפים. מה אם פגעתי במישהי?

לפניי כמה שנים הייתי מאוהב במישהי שלא רצתה אותי. היו לנו כמה אינטראקציות, שיחות אישיות בעיקר, שרק הגבירו את הרגשות שלי כלפיה. מתישהו ניסיתי להתקרב אליה פיזית כדי לראות איך תגיב והיא אמרה בחיוך ובנחמדות שהיא לא בעניין בקטע הזה (בניסוח אחר), ולא ניסיתי כלום מעבר לזה באותה סיטואצייה. המשכנו לדבר, והמשכנו להתכתב אחריי זה. מתישהו היא גם הזכירה את אותה סיטואציה בתור משהו שהיה לה כיף והיא נהנתה בה.

באותה תקופה היו כל מיניי אנשים ונשים שאמרו או שידרו לי שאני ״נחמד מדיי״, ואני זוכר שהוצפתי בכל מיניי מסרים מגברים ונשים שנשים פחות נמשכות ל״בחורים נחמדים״ וש״גבר צריך להיות ׳אסרטיבי׳ -
[היום אני יודע שזה בולשיט ובכל מקרה עדיף להישאר באישיות שלך האמיתית ולא לנסות לשים מסכות או לשחק אותה כאילו אתה משהו שאתה לא] -
ניסיתי בהתכתבויות לשאול את זו שהייתי מאוהב בה, אם תרצה שוב להיפגש כמה פעמים וכל פעם ענתה כזה רק ״נראה״ - כאילו לא כן ולא לא (כנראה מרצון לא לפגוע או משהו, הבינה שאני רוצה יותר) -
המשכתי לחשוב עליה, לדמיין אותנו ביחד, להרגיש כלפייה דברים, אבל הייתי תחת אשלייה, במקרה הזה.

לילה אחד יצאתי לבר עם כמה ידידות
ועוד חברים שלהן שלא הכרתי. רציתי לברוח מהמחשבות שלי אז שתיתי הרבה, המון, יותר ממה ששתיתי איי פעם, ממש עד אובדן תחושת מציאות,
אני זוכר שהתחלתי להזות - לא להבין מה או מי נמצא סביבי ולראות בדמיון כאילו את הפנים של זו שאהבתי מסביב על אנשים אחרים.
אחר כך יש לי חור בזכרון ואני זוכר שידידה לוקחת אותי ביד החוצה משם ואז הקאתי, ואז התכתבתי עם מישהי.
למחרת גיליתי ששלחתי הודעות שיכורות להיא שאהבתי, בסגנון של ׳אני אוהב אותך׳ ובלה בלה בלה.
היא הבינה שהייתי שיכור - ענתה לי בנחמדות. בכל מקרה אחריי אותו לילה החלטתי שאני מפסיק לחשוב עליה ומתקדם הלאה, וגם שלא ארשה לעצמי להשתכר עד כדיי כך אף פעם יותר, שזה היה חוסר אחריות מצידי.
וזה אכן מה שהיה ומאז אני במקום אחר לגמריי היום בחיים (כולל להיות בזוגיות ארוכה).


הקטע הוא שבזמו האחרון יש לי פלשבקים של הלילה הזה ובחלק של ׳החור בזכרון׳ - אני חושב שאולי ניסיתי לעשות משהו לנשים שהיו שם בבר - לגעת או לנשק.

אין לי זכרון מוחשי של משהו כזה קורה - אבל זה מציק לי - אני חושב אולי זה כן קרה ואם כן - אז האם יש מישהי שנפגעה מזה - ואם כן האם זה זכרון שהיא נושאת איתה? ועד כמה היא פגועה מזה?
זה מציק לי -
ואם זה קרה - לאיזה בן אדם זה הופך אותי?
גם זה הכול כזה חוסר ידיעה-חוסר וודאות - לא מצליח לזכור מה באמת קרה - זה מעורר בי פחדים - פחד מהלא נודע -
וגם אם קיימת מישהי פגועה הייתי רוצה לדעת, הייתי רוצה שהיא תדע את כל הרקע והנסיבות - לא הייתי רוצה שהיא תישא איתה איזו צלקת - שמנקודת המבט שלה והחוויה שלה אולי תלווה אותה הרבה זמן ותגרום לה לרגשות שליליים.

זה מחשבות שמאוד מציקות לי ומורידות אותי בזמן האחרון ולא יודע כל כך איך להתמודד איתן - מבחינת ״להגיע לפתרון״.