נקלעתי לסיטואציה עם מישהו, ומאז אני לא שקטה. איך להמשיך מכאן?

נקלעתי לסיטואציה מאוד לא פשוטה שיושבת עליי מאז שהיא קרתה.
עבדתי שבועיים במלון וביום האחרון יצאנו החברים לאיזה מועדון באזור, מישהו מהעבודה בא לקראתי, רקד איתי וזרמתי איתו. מפה לשם הגענו לבית שלו, בכוונה לשכב. הוא היה חמוד בהתחלה, טיפה לא הטעם שלי אבל זרמתי.
לאט לאט מתוך הסיטואציה הוא התחיל לפתח אובססיביות ממש מרתיעה. ובהתחלה זה היה מתון אז הייתי בבית שלו ואמרתי לעצמי נסיים ואחתוך הביתה. והתחלנו והדברים קרו באמת מהסכמה. ככל שהזמן עובר הוא התחיל להגיד לי דברים כמו אני אוהב אותך, אני רוצה קשר רציני, אני אדאג לך, את שלי, הסתכלי עלייך כל הזמן בעבודה, אני יודע שאת רוצה.
וזה רק חידד לי שברגע שאנחנו מסיימים אני עפה משם, הסיטואציה מאוד הפחידה אותי.
כשהיינו יחד הוא חיבק אותי, אמר לי שהוא רוצה להרגיש אותי, שהוא כל השבוע חיכה להיות איתי. הוא ניסה להחדיר מאחור וברגע שהוא ניסה התנגדתי ואמרתי שלא והוא הפסיק אחריי שביקשתי כמה פעמים. ויותר מאוחר הוא עשה את זה שוב ואמר לי שהוא רוצה לגמור בפנים, אמרתי לו שלא ייעשה את זה, שאני לא לוקחת גלולות.
רגע אחריי הוא אמר לי שהוא גמר בפנים ושאל אותי ״את לא לוקחת גלולות, נכון?״
עניתי לו שלא
והוא אמר לי ״יופי, אל תדאגי, אני אדאג לך״
באותו הרגע זה היה השיא, הרגשתי שזלזול, זולה, שהמילה שלי לא משנה, רק מה שהוא רוצה. שלא היה משנה אם כאב לי שהוא ניסה להחדיר מאחור, שלא משנה שביקשתי שלא יגמור בפנים, שאני בלי גלולות, הוא עושה מה שהוא רוצה.
כל האובססיביות שלו, כל המצב הכניס אותי לפחד לא הגיוני, רציתי רק ללכת. והוא בשלו. הרגשתי שהוא תכנן סיפור שלם עלינו ובלי לדעת שיתפתי פעולה ונכנסתי בדיוק למקום שהוא רצה. אמרתי לעצמי, תעשי מה שהוא רוצה, העיקר שתצליחי ללכת ממנו. אז כל המשך הערב קרה מתוך פחד לעשות משהו שעלול לא להתאים לו ואני לא יודעת איך הוא יגיב, אז עשיתי מה שהוא רצה. כשבאתי ללכת החזיק לי ביד ואמר לי להישאר לישון, שהוא רוצה אותי, שלא מוכן שאלך. אמר שיש לו ימיים חופש והוא רוצה רק אותי איתו. כל המשך הלילה היה קשה, הרגשתי שאני נותנת לו את הלגיטימציה להתנהג ולעשות בי מה שהוא רוצה, כי לא התנגדתי, אבל הרגשתי נורא, כל כך פחדתי, לא הצלחתי להירדם, ברגע שהוא נרדם בכיתי, שלחתי הודעה לחברה שתתקשר אליי כאוכל ללכת ממנו.
וככה הלילה נגמר, הלכתי בשנייה שהיא התקשרה וחזרתי מאוד היסטרית מהסיטואציה, הגוף שלי כאב ביומיים הראשונים, לא הצלחתי לאכול או להפסיק לחשוב על הכל.
על איך נקלעתי לסיטואציה כזו שבה הייתי כלום, ומעבר לזה איך אחריי שהכל קרה המשכתי להיות איתו בלילה, גם אם זה מתוך פחד. התחושות האלו מלוות אותי וקשה לי.
ואולי אני סתם קיצונית, כי זה קורה שיש סקס לא טוב,אבל בהרגשה שלי רוב הערב מהרגע שהוא גמר בפנים וזלזל בי היה מתוך פחד אמיתי. מהצד אפשר להגיד שזרמתי, אבל באמת לא הצלחתי לדמיין איך אני מתנגדת, איך במקום הפגיע הזה שהוא מעליי ואני חשופה בבית שלו אני יכולה ללכת.
יותר מזה, איך אני הולכת מאדם שכל כך אובססיבי אליי. אני צריכה עזרה להתמודד, כי הערב הזה לא יוצא לי מהראש, יושב עליי מאוד, ככל שהזמן עובר התחושת אשמה הזו שאני מרגישה שהייתי איתו גדלה. גם אם אני אומרת שלא יכולת לדעת שהוא כל כך אובססיבי וגם שהלכתי עם מישהו שזיהיתי פנים מוכרות מהעבודה.
מה אתם חושבים שעליי לעשות? איך להמשיך מכאן?