הוא נוסע למסיבת רווקים באמסטרדם, ואני אוכלת סרטים, מה לעשות?

שלום לכולם..
אני במערכת יחסים אוהבת וחזקה כבר שנתיים וחצי עם בן זוגי (בן 26) וגרים ביחד כבר כמה חודשים.

ניחנתי בתכונה מגעילה ומגבילה של קנאות, אני קנאית מאוד. לפני שחלקכם יטענו כי הקנאה הינה תוצאה של בעיית חוסר ביטחון עמוקה, אני אחלוק עליכם ואומר כי אני מאמינה כי זו תכונת אופי לכשעצמה, וישנם אנשים שמקנאים יותר ופחות.
אני מאמינה בבן הזוג שלי, סומכת עליו ועל עצמי בעיניים עצומות, אבל בכל פעם שאני רואה או אפילו מדמיינת אינטראקציה של מגע/מתח מיני שלו עם בחורה אחרת אני מאבדת את זה, זה מרתיח אותי באופן שלא ניתן לפספס. אני מודעת לחיסרון הזה שבי ואני מנסה למתן זאת כלפי חוץ, אבל לשלוט בזה פנימית ובאמת לא להתעצבן, מעולם לא צלחתי.

למזלי חבר שלי קנאי לא פחות ואף יותר, יש לנו אותם "סטנדרטים" לגבי מה מתאים ומה לא מתאים עם המין השני, ולכן המערכת יחסים שלנו מצליחה לתפקד.
לאחרונה אחד מחבריו הטובים התארס, והתכנון שלהם הוא לחגוג את מסיבת הרווקים בסופ"ש באמסטרדם. אני כמובן מאוד מפרגנת לחבר שלי, ומעודדת אותו לנסוע וליהנות, סומכת עליו לחלוטין ולא חוששת שיבגוד בי כלל, אך סיטואציה אחת שמאוד תפריע לי אם הוא ילך למועדון חשפנות או יזמינו חשפנית. שאלתי אותו מה הסיכוי שדבר שכזה ייקרה, והוא אמר שאינו יודע, ולא יכול להבטיח שיצליח להימנע מהסיטואציה כזו. הוצאתי ממנו רק הבטחה שלא משנה מה קורה הוא מספר לי את האמת ולא משנה מהי.

מאז אותה השיחה אני אוכלת סרטים, מה יהיה? הוא רק יסתכל? הוא יישתה, ואולי יופעל עליו לחץ חברתי לזרום? הוא ייגע? הוא יתגרה? אני משתגעת!! מתעוררת באמצע הלילה ממחשבות ולא מסוגלת לישון! על כל דבר קטן שמעצבן אותי בו אני מתפרצת ומתחילה לבכות שיהיה רק שלי ושלא יסתכל על אחרות.
לא יודעת מה לעשות, איפה למתוח את הקו האדום שלי? איך להירגע ולהפסיק את התסריטים הרעים האלו שרצים לי בראש? אני באמת סומכת עליו, אבל עדיין לא רגועה...

אני מנסה נואשות למצוא פתרון ביניים שירגיע אותי, אך לא ימנע ממנו ליהנות. חשבתי אולי על כך שאחד מחבריו נשוי, לגיטימי מצדי לבקש מבן זוגי לדבר איתו? לנסות לסכם שאם כולם הולכים למועדון חשפנות, הם ילכו לאיזה בר במקום?
אשמח לעוד הצעות או רעיונות אם יש לכם, תודה רבה!