כן
אני ואשתי ביחסים כבר יותר מחמש עשרה שנים. רובם בתור זוג נשוי. יש לנו שלושה ילדים מקסימים. חיים רגילים עם יחסים טובים וכבוד הדדי בלי אלימות וכו'. בשנים האחרונות התרחקנו. גם בגלל השגרה, אבל גם בגלל שהיא התחילה להרגיש דחייה מימני. אני אוהב אותה ומרגיש שגם היא אוהבת אבל ממקום אחר.
יש לה סיבות טובות ואני מקבל את האחריות שלי לבעיה. אני מתמודד עם מגבלות אישיות שהן הן חלק מימני ואין מצב להיפתר מהן לגמרי. לא תמיד ההתמודדות מוצלחת ולא תמיד הצלחתי לפצות את אשתי על החסרון. אבל תמיד ניסיתי ואני ממשיך לנסות. לא מפסיק עם מחוות רומנטיות וחיזורים. רק שהרבה פעמים התגובה שלה מתחמקת וקרה.
לפני שנתיים היינו בטיפול זוגי שבו היא הצטערה על זה שהיא משתמשת איתי בדינמיקה של פאסיב אגרסיב. באותם מפגשים היא גם אמרה שהיא שואפת לזוגיות טובה יותר איתי מאשר פרידה. זאת גם השאיפה שלי. בכל זאת, התוצאות של הטיפול לא היו מדהימות וגם הפאסיב אגרסיב שלה נמשך.
אני רוצה להבין את אשתי ואת הרגשות שלה, אבל קשה לנהל איתה תקשורת פתוחה וכנה. אני לא רוצה לוותר עליה ועל הזוגיות שלנו. מצד שני אני לא רוצה להחזיק אותה בכוח ומוכן לדבר על פרידה. זה בתנאי שהיא מוכנה לשבת ולדבר איתי כמו בן אדם בלי טכניקות של ייבוש וייאוש.
בשבוע האחרון אני מרגיש ממש קבס שחונק אותי. ישבתי לשיחה עם עובדת סוציאלית מטעם העבודה. כשסיפרתי לה על היחסים שלי עם אשתי, זו הפכה לשיחה קשה. היא טוענת שאשתי אומללה כי הייתה שמחה להיפרד אבל אין לה את האומץ ליזום בעצמה. אני לא בסדר, כי אני לא קורא את השפת גוף ומסיק את המסקנות בהתאם.
עניתי לאותה עו"סית שאני יודע לקרוא שפת גוף, אבל בעיני זאת דרך מאד משפילה ומכוערת לסיים את הנישואים שלנו. לא עשיתי לאשתי שום דבר שמצדיק התנהגות שכזו. ברור לי שאם היא רוצה פרידה, היא זו שחייבת לפתוח את זה מולי. יש לי המון סבלנות ואם צריך זמן, אני מוכן לחכות.
העו"סית ענתה שאין לי את הפריווילגיה להתנגד לניסיונות הדחיפה של אשתי ולדרוש מימנה שתבהיר את עצמה. מבחינתה, ההתנגדות שלי היא סוג של אלימות והתעללות. לדעתי זה פשוט לא הוגן.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025