אני אף פעם לא מדברת על הרגשות שלי וכולם מסביבי יודעים שאני במצב הזה, חלק ניסו לעזור וחלק הפסיקו לדבר איתי, האמת היא שאף אחד לא יכול לעזור לי חוץ מעצמי.אני שקועה בעצבות הזאת כבר הרבה זמן, מאז שהוא טס.
אני מרגישה שלעולם לא תהיה לי אהבה כזאת כמו שהייתה לי, בחיים לא אכיר מישהו כמותו. אף פעם לא רציתי לסיים את החיים שלי בעצמי ובזמן האחרון המחשבות האלה תקועות לי בראש, אבל אני לא רוצה למות.
אחי טס להודו בעוד חודש ויש לי הזדמנות להצטרף אליו, מצד אחד אני תקועה במקום כבר הרבה זמן, עברתי לגור בבית אימי אחרי שאיבדתי את העבודה והדירה לדיכאון, אני מסתגרת בבית ותקועה בבאנגים. נמאס לי לבכות כל פעם שאני פוקחת עיניים ומבינה שאני שוב במציאות הזאת. אני צריכה שינוי בחיים.
אף פעם לא נמשכתי להודו, אבל אולי השינוי הזה יכול לעזור לי לצאת מהדיכאון ולגלות שהחיים לא כאלה קשים כמו שאני מרגישה.
אני מפחדת שאני לא אצליח לעשות את הצעד הזה ולטוס כי אני שקועה בעצבות הזאת, אני מפחדת שאני אהיה בדיכאון כשאני שם, אני מפחדת מלהכיר אנשים שם, אני מפחדת שאחזור לארץ ואחזור לאותה מציאות עצובה ובלי כסף ובכלל, אני מפחדת שלא אדע מה לעשות כשאחזור הביתה..
האם מישהו פה היה במצב הזה ובאמת טס להודו? האם אני צריכה להכריח את עצמי לצאת מזה ופשוט להינות מטיול בהודו כמו שהרבה עשו לפניי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















תיירות ונופש
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026