אחי מהמר ומפסיד המון אבל לא מוכן ללכת לגמילה, בין היתר בגלל חברה שלו. מה לעשות?

אחי בן ה-21 מהמר בכל מקום אפשרי, מפסיד המון כסף פונה להורים ומבקש סכומים לא הגיוניים. הורי שניהם לא עובדים, אמי מסיבה בריאותית ואבי הוא בעל עסק עצמאי שלא תמיד מתפקד. אחי מסובך וחייב לכולם המון כספים, כל חודש שהוא בחוץ הוא מפסיד בסביבות ה50 אלף שקל, הוא מכור כבר המון שנים ורק לאחרונה הבנו את עומק הבעיה. אבי ואמי הסתירו וגיבו וכעת אסרנו עליהם לעזור לו עד שיפנה לגמילה, אנו מציעים לו עזרה מאוד יקרה עבורנו אך הכל בשביל לעזור לו להיגמל ולנהל אורך חיים נורמאלי ללא רדיפות של אנשים מפוקפקים.
הוא מסרב להאמין למצב שלו וללכת לטיפול. אחד מהסיבות היא כי יש לו חברה, קשר טרי מאוד של בערך כחמישה חודשים אפילו פחות. בנוסף להימורים ולהוצאות הכבדות האלה הוא החליט לתת לה לעבור לגור בביתנו. הבית שלנו הוא נורא גדול וצורך המון כסף בחודש, אני ובעלי גאים אצלם אך משלמים ועוזרים להם המון בכל מה שמבקשים(מעבר למטלות הבית ).
היא עברה הנה, לא מציעה תשלום ויותר מזה, לשניהם אין ערך לכסף של ההורים שלי, מה שגורם לי לכעוס ולהתקומם נגדם. היא עובדת ויחסית מאוד צעירה, אינני מבינה איך הוריה אפשרו לה לעבור הנה ואיך היא מרשה לעצמה לא לשלם. אחי טוען שאין לה כסף, אך כרגיל הכל שקרים !
היא עובדת מלא ואפילו בשיחה איתה סיפרה על החסכונות שצברה.
ניסיתי לדבר עם אחי שלא מוכן ללכת לגמילה, אחת מהסיבות היא נוכחותה כאן בבית, הוא לא מתכוון להשאיר אותה כאן לבד. אני מאוד כעוסה, הוא טוען שהיא עוזרת לעיתים במטלות ולכן זה בסדר. אך זה ממש לא נכון. כל אחד חייב בזה כשהוא גר בבית, אף אחד לא אמור לקבל על זה צלש ואני בטח לא מוכנה שהיא, שהעזרה שהיא מעניקה עלובה ומחובתה כדיירת בבית (אפילו המנקה מנקה להם פעמיים בשבוע ).
אני נורא עצבנית ורוצה לדרוש תשלום שאולי יביא להערכה ולעזרה עבור ההורים. היא אינה שאלה אם אפשר לעבור והדבר עצבן אותי ואת אמי, היא עברה בהדרגה לכאן והעבירה לאט לאט את חפציה. אמא שלי ממש פוחדת להתעמת איתו ואף נמנעת עד כדי כך שמפסידים המון. אני רואה את זה כאיבוד שליטה שלהם. הם ביקשו ממני ומאחי להתערב ואני והוא כמובן הסכמנו ולכן הטיפול בגמילה עלה על הפרק.
בנוסף חייבת לציין שחברתו מקבלת הסעות חינם על חשבונם כשאחי ואבי מסיעים אותה באופן קבוע, מה שגם מעצבן מאוד.
כשדיברנו איתה על גמילה לאחי היא אכן תחילה היססה ואחר כך שאלה אם אפשר לגור פה ארבעה חודשים במידה ויסכים ללכת, כמובן שאמרתי לה שלא, שתחזור הבייתה ותעמוד מול ההורים שלה ואפילו תספר להם את הבעיה.
כמובן שעכשיו לא ייצא לפועל היות והוא אינו מוכן ללכת לגמילה. אני דואגת לו ולהורים וכן גם לי ולאחי הנוסף, אני סטודנטית ולא יכולה כרגע לעבוד, גרה אצל ההורים בהסכמה מלאה של שניהם. אם ימשיך כך אנו נצטרך לעבור (ההוצאות מתחילות לחנוק) וזה ייאלץ אותי לוותר על הכל למצוא עבודה ולהשכיר דירה, למרות שהקשר שלי ושל הבן זוג שלי עם ההורים ממש טוב.
אשמח לעצות ולעזרה מה לעשות איתו וגם איתה, תודה מראש!