להישאר
שלום לכולם:) אני בת 23 סטודנטית בבן גוריון שבבאר שבע ויש לי חבר חצי שנה שנמצא במרכז ולא הולך לעבור לבש. אחרי כ3 חודשי זוגיות עברתי לבש ובהתחלה עניין המרחק פחות הפריע לי כי הרגשות שלי כלפיו היו פחות חזקים. לאחרונה המרחק קשה לי יותר ויותר ומעורר בי הרבה מאוד תהיות וחששות. אני אוהבת את חבר שלי, הוא הכי מתחשב בעולם ומתייחס אלי כמו למלכה ויהיה לי עצוב לוותר עליו אבל אני מפחדת שהפרידה בלתי נמנעת. אני לומדת הנדסה והתואר שלי הוא 4 שנים, משמע: במידה והזוגיות תימשך היא תתקיים 4 שנים מרחוק על בסיס מפגשים בסופשים. כמובן ישנן חופשות הסמסטר אך זהו חלק קטן מאוד מהזמן. אני תוהה איך יהיה אפשר במשך 4 שנים להחזיק ככה? אני מרגישה שאולי בריא יותר היה להיפרד ולמצוא זוגיות שתהייה יותר נוכחת בחיי- להיפגש לא רק בסופשים. אני כן יכולה לראות אותנו מתפתחים לכיוון רציני ודווקא בגלל זה רוצה יותר לאמוד את טיב הקשר (שעל בסיס מפגשי סופש הוא מצוין אבל זה לא מייצג לדעתי, חשוב לדעתי לראות אינטרקציה לא רק אחרי געגועים של שבוע/שבועיים אלא באופן שוטף). 4 שנים כאלו הן פרק זמן ארוך מדי שאני חוששת שיביא לי תסכול רב מכך שאני בגעגוע תמידי וחשוב מכך- אלו שנים חשובות ואולי הוא לא 'האחד' ואני לא עולה על זה בגלל המפגשים הלא תכופים ואני 'מבזבזת' שנים של מציאת חבר אחר פוטנציאלי? מרגיש לי סיכון גדול מדי להישאר עם אדם 4 שנים על בסיס סופשים. מאוד הייתי רוצה בן זוג לישון איתו יותר מ2 ערבים בשבוע, להיפגש יותר.. המצב קשה לי. לא שיתפתי אותו בזה כי אני מפחדת שאם ידע שאני בלבטים הוא יפגע מאוד (הוא מאוד רגיש). האם מישהו היה במצב דומה? מה אתם מייעצים לי? מתחבטת בשאלה זמן רב. תודה רבה!!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025